אלברט קים הוא מומחה נגישות רב-תחומי, שמוביל את השיח בנושא בריאות הנפש ונגישות דיגיטלית.
הפוסט הזה מדגיש את המומחיות של חבר בקהילה, כחלק מהקמפיין Learn Accessibility!
אלכסנדרה קלפר: איך היית מציג את עצמך? אתה עושה כל כך הרבה עבודה בנושא נגישות.
אלברט קים: אני מומחה לנושא נגישות דיגיטלית, יועץ לעיצוב חוויית משתמש, מרצה ומאמן, ומעלה את המודעות לבריאות הנפש בקהילת הטכנולוגיה.
ייסדתי את Accessibility NextGen, קהילה לאנשים שרוצים ללמוד עוד על נגישות. אני Disability:IN NextGen Leader. בנוסף, אני מומחה מוזמן של W3C בכוח המשימה בנושא לקויות קוגניטיביות ולקויות למידה ובתת-הקבוצה בנושא בריאות הנפש. לאחרונה, ערכתי מחקר על הכללה של אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת קשב וריכוז (ADHD), דיסלקציה והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בתהליך פיתוח המוצר.
בחיים האמיתיים, אני מובילה קהילה בנושא DEI, בלוגרית, חובבת אוכל מושבעת וצלמת. אני אוהבת לטייל – ואני מטיילת הרבה. אני הדור הראשון במשפחה שלי שחי בחו"ל, הדור הראשון שקיבל השכלה פורמלית. גדלתי אצל אמא חד-הורית במשק בית עם הכנסה נמוכה. אני חייל/ת משוחרר/ת.
אני מגדיר את עצמי כמישהו שיכול להזדהות עם הרבה מאבקים וסיפורי חיים שונים.
Alexandra: תמיד חשבת שתהיי מישהי שתהיה לה קריירה או שתעבוד בתחום הנגישות?
אלברט: תמיד רציתי שהמקצוע שלי לא יהיה רק עבודה, אלא עבודה עם השפעה חברתית. החלפתי קריירה כמה פעמים. במכללה ניסיתי תחומי לימוד שונים. הקמתי סטארטאפים, הייתי מנהל פיתוח עסקי ועבדתי בתחום הטלקומוניקציה בצבא. עבדתי כמתורגמן. עבדתי בהרבה עבודות שונות.
חשוב לציין את כל החוויות השונות האלה, כי כל הנקודות התחילו להתחבר בדרכים שונות. בסופו של דבר התחלתי לעסוק בנגישות דיגיטלית בגלל החוויה האישית שלי כאדם עם מוגבלות, אבל גם בגלל האהבה שלי למוצרים דיגיטליים. אני ממש אוהב מוצר טוב. מוצרים שימושיים ופונקציונליים.
אנחנו משתמשים לעיתים קרובות בביטוי טכנולוגיה מסייעת, אבל כל הטכנולוגיות הן מסייעות. אני אוהב מוצרים דיגיטליים שעוזרים לי לשפר את החיים שלי, שמקלים על החיים שלי. אני רוצה לקשר בין צרכנים לבין יצרנים של מוצרים דיגיטליים, ונגישות דיגיטלית היא מרכיב חיוני בקשר הזה.
Alexandra: אפשר לקבל הסבר מפורט יותר על האופן שבו אתם יוצרים הזדמנויות לתקשורת ישירה בין משתמשים לבין יוצרי מוצרים?
Albert: לעיתים קרובות, כשמפתחים יוצרים מוצרים דיגיטליים, הם לא משתמשים במוצר שלהם באופן מלא. הם לא יודעים כמה המוצר שלהם שימושי למשתמשים, במיוחד למשתמשים עם מוגבלויות. כלומר, הם לא חושבים על תרחישי השימוש האלה בתהליך העיצוב. לכן, הם לרוב מפספסים הזדמנות לגלות משתמשים מושבתים שיכולים להפוך ללקוחות נאמנים.
יכול להיות שמעצבים ומפתחים יגלו מאוחר יותר שהמוצר שהם יצרו שימושי למשתמשים עם מוגבלויות, ויכול להיות שלא.
חיבור בין בעלי מוצרים ומפתחים לבין משתמשים עם מוגבלויות בשלב מוקדם בתהליך פיתוח המוצר יכול להוביל למימוש מלא של הפוטנציאל של המוצר. ההמלצה הזו תקפה בנוסף למוצרים שנועדו עם תכונת נגישות מכוונת.
כמו שאני אוהב לשתף אוכל טוב עם האנשים שאני אוהב. השמחה גדולה יותר כשאפשר לחלוק אותה עם אחרים. אני רוצה לשתף מוצרים טובים עם החברים שלי, אבל לא תמיד יש לי אפשרות לעשות את זה אם הם לא נגישים. פוסט בבלוג לבדו, ללא קורא מסך או התערבויות אחרות, לא נגיש לחבר שלי שהוא עיוור. אם יוצרי מוצרים דיגיטליים ישמעו את הסיפורים האלה מהמשתמשים, אני מקווה שהם יבחרו עיצובים נגישים כדי שהמשתמשים יוכלו להשתמש במוצרים שלהם באופן מלא.
פיתוח לאנשים עם מוגבלויות 'בלתי נראות'
Alexandra: אני מעריכה שהתייחסת ספציפית לחבר העיוור שלך, כי לרוב הדבר הראשון שעולה בראש כשמפתחים ומעצבים חושבים על מוגבלויות הם המוגבלויות ה "ברורות": מוגבלויות גלויות ולרוב קבועות. אבל יש כל כך הרבה אנשים שמושפעים מעיצוב נגיש, כמו אנשים עם מוגבלויות זמניות ומוגבלויות שלא רואים, למשל מוגבלויות פסיכולוגיות.
הוזמנת להצטרף כמומחה לקבוצת W3C, ל-Cognitive and Learning Disabilities Task Force ולקבוצת המשנה Mental Health. מה זה COGA?
Albert: כוח המשימה של COGA הוא התחייבות משותפת של קבוצת העבודה בנושא ארכיטקטורת פלטפורמות נגישות (APA) וקבוצת העבודה בנושא הנחיות לנגישות תוכן באינטרנט (WCAG). קבוצת COGA מסייעת לקבוצות האחרות האלה ליצור מסמכי הנחיות, וגם לעדכן את ההנחיות הקיימות של W3C בנושא נגישות. לדוגמה, פיתחנו עוד יותר את הקריטריונים המוצעים להצלחה עבור WCAG 2.1.
יצרנו מאגר של מחקר משתמשים כדי לספק הנחיות נוספות, ופרסמנו מסמכי עמדה.
חברות ומפתחים רבים מתייחסים להנחיות WCAG כאל תקן לנגישות לאינטרנט. עם זאת, יש הנחיות נוספות בצורת מסמכי מדיניות. ארגון COGA כתב חלק מהמאמרים האלה על תרחישי שימוש שונים כדי לתאר מוגבלויות קוגניטיביות ומצבים שבהם אנשים עם פרופילים לא טיפוסיים משתמשים בטכנולוגיה בהצלחה או ללא הצלחה. אנחנו עוזרים לקבוצות העבודה האלה לחשוב על מוגבלויות קוגניטיביות ועל לקויות למידה.
Alexandra: היית ב-COGA מההתחלה?
אלברט: הצטרפתי כמה שנים אחרי שהקבוצה הוקמה, אבל אחרי שהצטרפתי, תמכתי מאוד בהקמת קבוצת משנה לבריאות הנפש. הוועדה התמקדה בעיקר בלקויות קוגניטיביות ולקויות למידה, אבל רציתי לפתוח דיון על בריאות הנפש.
במקרה הכרתי מישהו בקהילה הזו, והוא פנה אליי בטוויטר. הגעתי לתחום דרך הקשרים האלה, ואני מאוד רוצה להביא את נושא המוגבלויות הלא נראות לתחום הנגישות לאינטרנט.
השתתפות ב-COGA וביוזמות אחרות של W3C
Alexandra: האם כל אחד יכול להשתתף בקבוצה כזו, והאם אנשים משתתפים באופן קבוע?
אלברט: זו קבוצה פתוחה! כל אחד יכול להצטרף, כמשתתף בקבוצת העבודה של APA או בקבוצת העבודה של WCAG. אם החברה שלכם מממנת את W3C, אתם יכולים להצטרף, או כמומחים עצמאיים מוזמנים. אני מומחה עצמאי שהוזמן.
Alexandra: במשך רוב הקריירה שלי לא ידעתי את זה. לא הבנתי כמה כוח יש לאדם פרטי בהשפעה על התקנים ואפילו ביצירתם, שמרכיבים את האינטרנט.
אלברט: ברור שצריך להשקיע הרבה זמן ולקחת על עצמך הרבה אחריות. יכול להיות שחלק מהמשתמשים לא יוכלו לעשות את זה.
הדרך הכי קלה להשתתף היא להצטרף לקבוצת הקהילה של COGA בנושא נגישות. קבוצות הקהילה גמישות יותר ואין להן הרבה אחריות או התחייבויות. הקבוצה הזו מספקת את הצרכים והמשוב של המשתמשים לצוות המשימה של COGA.
Alexandra: Here's where I confess my own stakes in this work, in your subgroup. אני סובל מחרדה ומדיכאון, וזה קורה לי כבר רוב החיים. לפעמים אני מרגיש מוצף משימוש באתרים ומאפליקציות מסוימים, אפילו מאלה שאמורות לעזור לנו להיות "פרודוקטיביים", כי יש משימות עם רשימות ארוכות של שלבים שצריך לסמן לפני שאפשר לעבור למשימה הבאה. כלים שימושיים בימים טובים יכולים להיות מבלבלים ביום אחר.
בראיון בנושא כללי נגישות, ציינת את הדרכים שבהן גלילה אינסופית עלולה להיות טראומטית, ואיך זה משפיע עליך כאדם עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ופוסט טראומה (PTSD). האם יש הנחיות או אתרים שמספקים לאנשים דרך להפסיק להשתתף בפעילות שעלולה לעורר בהם תגובה רגשית?
אלברט: יש מסמך בנושא בעיות ב-COGA עם הנחיות נוספות. לגבי אתרים או מקורות מידע שמשמשים כדוגמה טובה… יכול להיות שיהיה קשה למצוא כאלה! הטיפול בבריאות הנפשית בפיתוח אתרים הוא עדיין חדש מאוד. אבל יש לי הרבה עצות ושיטות מומלצות ספציפיות שאני יכול להמליץ עליהן כמשתמש עם מוגבלויות וכמומחה לנגישות.
קודם כל, כדאי לפעול לפי ההנחיות של WCAG, למרות שרוב ההנחיות האלה נכתבו לפני הקמת קבוצת המשנה בנושא בריאות הנפש, ולכן הרבה מההנחיות האלה מועילות גם לאנשים שאין להם מוגבלויות פיזיות. התכונה הזו שימושית למשתמשים עם מוגבלויות לא נראות ועם מוגבלויות שקשורות לבריאות הנפש. אחרי זה, זה צריך להיות ההתחלה. אם בעלי אתרים היו פועלים לפי ההנחיות האלה ועושים עבודה טובה מאוד, סביר להניח שלא היינו נתקלים ברוב הבעיות האלה, גם אם הם לא היו חושבים על בריאות נפשית בכלל.
אחד מהשיקולים החשובים ביותר בתכנון הוא מבנה סמנטי ברור. כותרות ברורות יכולות לעזור מאוד למשתמשים עם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או דיסלקציה. גם לי, וגם לחרדה שלי. לכל המחלות האלה יש כמה מכשולים משותפים, והן קשורות זו לזו.
להפסיק ליצור חוויות משתמש גרועות
Alexandra: אוקיי, מה לגבי ההפך? אילו דברים אנשים יוצרים בניגוד להמלצות WCAG, וגורמים לבעיות לאנשים עם בעיות נפשיות?
Albert: יש כל כך הרבה דברים:
- ניווט מורכב ופריסות דפים שקשה לנווט בהם ולהשתמש בהם.
- טפסים מרובי שלבים עם הרבה דרישות, במקום להסביר למשתמשים למה משהו חשוב או נחוץ.
- קטעים ארוכים של טקסט מורכב עם הרבה מונחים מקצועיים או מטאפורות שקשה להבין, שדורשים הקשר נוסף.
- תוכן מרצד או תמונות רקע שזזות או מהבהבות. התראות שאי אפשר להשבית בקלות.
- פסק זמן בפעילויות מורכבות, במיוחד אם אין אפשרות לשמור, למשל כשממלאים טופס ומקבלים אזהרה או פסק זמן אחרי 30 שניות.
- חיפוש באתרים שלא פועל טוב. יכול להיות שאין מסננים, ולכן מוצגות תוצאות בלי סוף.
- התנהגות לא צפויה, כמו כשלוחצים על לחצן והדף קופץ חזרה לחלק העליון, כך שצריך להבין איפה הייתם ולגלול חזרה למטה.
- פעולות מוסתרות, כמו כשצריך לבצע כמה שלבים כדי לדחות את השימוש בקובצי Cookie בתיבת דו-שיח עם טקסט קטן מאוד. או ליצור בכוונה מינויים שקשה מאוד לבטל.
אלה לא רק בעיות נגישות, אלא גם בעיות שקשורות לנוחות השימוש.
Alexandra: עיצוב מוצר טוב הוא עיצוב נגיש.
אלברט: יש כל כך הרבה דוגמאות. תייצרו מוצר טוב והמשתמשים יחזרו. אלה רק כמה דוגמאות.
הוספת אזהרות לגבי תוכן
Alexandra: נושא שלעתים קרובות הופך לפוליטי, לפחות בארצות הברית, הוא הרעיון של אזהרות לגבי תוכן (שנקראות בדרך כלל "אזהרות טריגר").
יכול להיות שהאזהרות האלה קשורות לבחירת עיצוב – תמונות מהבהבות עלולות לגרום להתקפים. הן פחות שנויות במחלוקת, והן די נפוצות. עם זאת, אזהרות לגבי תוכן בנושאים מסוימים חשובות גם להרבה אנשים.
אלברט: אם התוכן כולל נושאים רגישים, כמו אלימות או אזכורים של תקיפה מינית, אזהרות יכולות לעזור מאוד למשתמשים עם פוסט טראומה, דיכאון וחרדה, במיוחד אם הם נובעים מחוויות אישיות של אירועים טראומטיים. לאפשר התאמה אישית ברורה, כדי שאנשים יוכלו לבחור איזה מידע הם רוצים לקרוא, לראות או לשמוע.
המשמעות העיקרית של האינטרנט היא העברת מידע. במקום להכתיב את המידע שלנו, אנחנו צריכים להעביר אותו. כדאי לחשוב איך אחרים יתפסו את מה שאנחנו רוצים לשתף. יכול להיות שאכתוב משהו בצורה מסוימת, אבל מישהו אחר יפרש אותו בצורה שונה. מבנה ברור עוזר להימנע מחלק מהבעיות האלה בתקשורת.
גם סיכומים וטבלאות תוכן עוזרים למשתמשים להתכונן למה שהם ילמדו.
Alexandra: אני אישית מודה על אזהרות התוכן האלה, כי הן מאפשרות לי להחליט אם אני נמצאת במקום שבו ארגיש בנוח לקרוא או לצפות בתוכן שעלול לעורר תגובה רגשית. יש לך עצה למי שחושש שתהיה תגובה שלילית להוספת אזהרות טריגר לתוכן שלו?
אלברט: אנחנו צריכים להתייחס לזה כאל בעיה שקשורה לבריאות הציבור, ולא כאל בעיה פוליטית. אזהרות לגבי תוכן לא קשורות לצנזורה. המטרה היא לאפשר למשתמשים לבחור. אם לא נספק את האפשרות הזו, לא נאפשר למשתמשים להגן על עצמם מפני תוכן שעלול לפגוע בבריאות הנפשית שלהם.
אנחנו לא צריכים לכפות על המשתמשים מידע באופן שרירותי. התגובה הכי נפוצה של אנשים עם PTSD שנתקלים בתוכן מעורר היא לעזוב ולא לחזור יותר. הקשר עם האנשים האלה יאבד. זו בעיה בריאותית.
אלברט: יש דמיון מסוים בין אזהרה על תוכן רגיש לבין בקרת הורים. אין לנו חששות פוליטיים לגבי האפשרות שהורים יבחרו מה מקובל שהילדים שלהם יראו. ההבנה שלה מאוד קונבנציונלית. זה בדיוק אותו הדבר. מגיע לאנשים שתהיה להם שליטה.
Alexandra: נשמע הגיוני.
עוד דבר אחד: תקשורת ברורה
Alexandra: אם היית מבקש ממפתחים לשנות דבר אחד באופן שבו הם מתכננים ובונים אתרים כדי להפוך אותם לנגישים יותר, מה היית מבקש?
אלברט: אל תשכח שהמטרה הבסיסית של אתר היא להעביר מידע למשתמש בצורה ברורה. כדי לעשות את זה, אתם צריכים לחשוב איזה מידע אתם רוצים לשתף עם המשתמשים, וחשוב מכך, איך להציג את המידע הזה כדי שהתוכן והכוונות שלכם יהיו ברורים.
כדי להצליח, צריך לבנות כל דף באמצעות HTML סמנטי, ולהשתמש במבנה ובפריסה ברורים של התוכן. מבנה ופריסות ברורים עוזרים לכם לתקשר טוב יותר עם המשתמשים, והם גם ניתנים להרחבה, שימושיים ונגישים יותר. חשוב לוודא שהתוויות עקביות ושההוראות מופיעות בצורה נכונה. כך קל יותר למשתמשים למצוא את המידע שהם מחפשים ולהבין טוב יותר את הקשרים בין חלקים שונים של התוכן.
ההמלצות האלה מתייחסות לשלושה קריטריונים להצלחה של WCAG:
היעדר עמידה בקריטריונים האלה הוא אחת מבעיות הנגישות הנפוצות ביותר באתרים. הבעיה משפיעה על אנשים שמשתמשים בטכנולוגיות מסייעות (כמו קוראי מסך), אבל גם על אנשים עם נוירודיברסיטי, שיכול להיות שיש להם מוגבלויות קוגניטיביות ומוגבלויות למידה או בעיות נפשיות.
כדי לקבל עדכונים לגבי הפרסומים של אלברט, אפשר לעקוב אחריו ב-Twitter @djkalbert. כדאי לעיין בנגישות NextGen.