רגע חשוב בקהילה: אולוטימילה אולושוי

אולוטימילחין אולושוי (Oluwatimilehin Olushuyi) הוא עורך דין שחדש בתחום הנגישות. דיברנו על המאבק שלו עם JavaScript, על תקנים בינלאומיים ועל החשיבות של קריאת התוכן של אתר.

הפוסט הזה מדגיש את המומחיות של חבר בקהילה, כחלק מהקמפיין Learn Accessibility!

אלכסנדרה קלפר: איך התחלת עם נגישות לאינטרנט?

Olutimilehin Olushuyi (Shuyi): Okay, so, it's a funny story. אני עורך/ת דין. במהלך השנה האחרונה שלי בבית הספר הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בעריכת דין למשך שארית חיי. ניסיתי לעזוב את הלימודים, אבל דיקן הפקולטה ופרופסור איוֹדֶלֶה אטסנוּוָה, שהייתה בשבילי כמו אמא בבית הספר, אמרה לי: "בואי נדבר על זה". אתה בשנה האחרונה – פשוט תסיים אותה".

בסופו של דבר, אני שמח שהיא אמרה את זה ושסיימתי את התואר, כי זה עוזר לי בעבודה שלי בתחום הנגישות. פרופסור אטסנוואה שאל אותי מה אני רוצה לעשות במקום, ולא היה לי מושג.

התחלתי לחפש הזדמנויות קריירה חדשות, ויצרתי קשר עם כמה אנשים שרצו להקים סטארט-אפ והיו צריכים עורך דין. ההזדמנות הזו לא התאימה לי, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שאנשים כותבים קוד לכל המוצרים שאנחנו משתמשים בהם. חשבתי לעצמי, 'אני יכולה להרים את זה'. התחלתי ללמד את עצמי HTML ו-CSS. אחר כך הגעתי ל-JavaScript ו... ‫[laughs] JavaScript did JavaScript things, so I went back to focus on my frontend semantic languages.

נתקלתי בעבודה של Andy Bell ושל Heydon Pickering. קניתי את Every Layout, וזה שינה את החיים שלי. אנדי המשיך להזכיר נגישות, אבל לא ידעתי למה הוא מתכוון בהקשר הזה. הבנתי שאולי אוכל לעבוד בפיתוח אתרים בלי לדעת איך לכתוב JavaScript!

פניתי אל היידון והוא היה מאוד קשוב ומאוד הגיב מהר. נראה שכולם בתחום הנגישות הם כאלה, ואני אסיר תודה על כך.

Alexandra: אני לגמרי מסכימה, כל מי שדיברתי איתו היה כל כך נחמד ומוכן לעזור.

Shuyi: Absolutely. נכון לעכשיו, אני עוסק בעיקר בהסברה. העסק שלי ממוקם בניגריה, מדינה שבה נגישות לאינטרנט לא נדרשת על פי חוק. החוק בנושא אפליה של אנשים עם מוגבלויות אושר ב-2018. אבל אין חוק בנושא נגישות לאתרים, רק חוק בנושא נגישות פיזית. החוק הזה דומה לחוק האמריקני בנושא אפליה של אנשים עם מוגבלויות (ADA). החוק שלנו לא בנוי בצורה טובה, אבל הוא עדיף על כלום.

הבנתי שאם אני רוצה להשפיע ולהפוך למפתח שמתמקד בנגישות, קודם כל אני צריך לגרום למערכת האקולוגית להיות מודעת לצורכי הנגישות. התחלתי לצייץ על קידום הנגישות. דיברתי עם חברות ומותגים שצריך את ההסכמה שלהם כדי שהנגישות תפעל.

Alexandra: אני בטוחה שהרקע המשפטי שלך מאוד עוזר לך בעבודה עם נגישות. אתה יכול לקרוא את החקיקה החדשה ולהבין אותה בצורה שאדם ממוצע לא יכול. זה כולל מפתחים ממוצעים.

שוי: אני חושבת שאחד היתרונות הכי גדולים של הרקע המשפטי שלי הוא שאני יכולה לקרוא אינסוף דפים של חומרי רקע, מסמכים ארוכים מאוד, בלי להתעייף. פשוט מקפלת את הרגליים, מניחה את המחשב הנייד ומתחילה לקרוא. ולקרוא. ולקרוא. יש לו יתרונות,

Alexandra: אני מקנאה, זו מיומנות נהדרת. האם לדעתך תעבוד אי פעם עם הממשלה כדי להעביר חוק בנושא נגישות דיגיטלית?

שוי: אהיה כנה, אני לא חושב שזה אפשרי. ההתנהלות מול הממשלה היא סיפור אחר לגמרי. לוקח יותר מדי זמן לגרום לממשלה לעשות משהו, במיוחד אם מדובר באדם פרטי. עבודה כזו מתאימה יותר לארגונים לא ממשלתיים ולארגונים אחרים שיש להם כוח אדם ומשאבים כדי להוביל לשינוי.

היה צריך כל כך הרבה זמן כדי להעביר את החוק בנושא נגישות, והצרכים בתחום הנגישות התרחבו הרבה מעבר למה שנכלל בחוק לפני שנים. זה כאילו הטיוטה הראשונה אושרה למרות שהעולם השתנה.

בסופו של דבר, אנחנו שמחים שיש משהו שאפשר להסתמך עליו, לא משנה כמה הוא מיושן. יש חוק לאכיפה.

יצירת פריסות נגישות

Alexandra: קראתי את המאמר שלך, <article> לעומת <section>: איך לבחור את המתאים ב-Smashing Magazine ואת השרשור בטוויטר שהיווה השראה למאמר. מהו המסר העיקרי שהיית רוצה להעביר? מה הדבר הכי חשוב שאתה רוצה ממפתחי אתרים?

שוי: המפתחים צריכים לקרוא את התוכן לפני שהם מתחילים ליצור פריסות.

במקור, כשעיצבתי את האתר, פשוט ספרתי את מספר הפסקאות ומיקמתי אותן בקטעים ובמאמרים, בלי לחשוב יותר מדי. אבל, מישהו הפנה את תשומת ליבי לשימוש לרעה בקטעים – זו הייתה הפעם הראשונה שחשבתי על זה. אחת הדרכים לשפר את המוצר היא לקרוא את התוכן.

Alexandra: כשהייתי מפתחת, הרבה פעמים לקוחות עצמאיים אמרו לי: "תבני לנו משהו ואנחנו נמלא את התוכן אחר כך". כמובן, יש דפים עם הקשר אוטומטי, כמו דף יצירת קשר. אבל כדי לדעת כמה דפים צריך ליצור ואיזה סוג של תמיכה מותאמת אישית נדרשת, הייתי צריך לקבל את התוכן.

שוי: לפני שהכרתי את מה שאני יודעת היום, הלקוח הכי טוב שלי היה נותן לי רעיונות כלליים לעיצוב, והייתי בונה אתר עם הרבה טקסט Lorem ipsum. אני אסתדר עם כל הדברים האלה. אבל כשמבינים עד כמה התשתית של התוכן משפיעה על המשתמשים באינטרנט, מבינים כמה פגמים יש בתהליך הסטנדרטי של בניית דברים באינטרנט. כשמפתחים דברים, צריך לעשות את זה בצורה מחושבת.

כל כך הרבה עבודות בתשתית הנגישות לא מקבלות תשומת לב בכלל, וזה שובר לי את הלב.

Alexandra: How did you do your research to make sure the advice you gave in the article was correct?

שוי: קודם כל, הפרדתי בין מקורות המידע – זה משהו שעושים במשפטים, הפרדה בין מקורות ראשוניים למקורות משניים. המקורות העיקריים הם החוקים עצמם (כמו חוק ה-ADA והחוקים בניגריה), והמקורות המשניים הם הפרשנויות של מומחים לגבי החוקים.

החלטתי להתייחס רק למקורות העיקריים: מפרטי HTML,‏ WCAG ו-WAI-ARIA. קראתי עבודות של אנשים אחרים, הרבה עבודות טובות. אבל בסופו של דבר, הדעות היו כל כך שונות, שהחלטתי שאני יכול להשתמש בהן רק כהקשר מועיל, אבל לא להסתמך עליהן כעל תשובות נכונות.

יצירת קהילה נגישה

Alexandra: ציינת שאת מנסה להפוך את הפיד שלך ב-Twitter למקום שנגיש לכולם. האם היו לך שיחות רבות אחרות ב-Twitter מאז פרסום המאמר ב-Smashing Magazine על מה שלמדת?

שוי: בימים הראשונים לא הצלחתי להבין את טוויטר. כל כך הרבה אנשים עקבו אחרי, יותר מ-200. בהתחלה התרגשתי, אבל אחר כך פחדתי. לדוגמה, אני רק מתחיל, אל תעקבו אחרי כדי לקבל חוכמה רבה. הוסיפו אותי להרבה רשימות בטוויטר.

אבל כאילו, אני בן אדם. אני מצייץ על הרבה דברים מעורפלים שקשורים לנגישות, לא ל-Web Developer. אני לא רוצה לאכזב אנשים. אל תעקבו אחרי רק בגלל נגישות! ארגיש כאילו אכזבתי אותך.

Alexandra: [צוחקת], אני חושבת שהרבה אנשים חושבים ככה. אני בהחלט מודעת לפרסונה שלי בטוויטר.

שוי: רוב התגובות למאמר עצמו היו חיוביות. קיבלתי תגובה אחת למאמר שהייתה קצת שנויה במחלוקת. Vitaly היה העורך שלי, והוא פנה אליי ישירות כדי לשתף איתי את התגובה ולבקש שאבדוק את העניין. התברר שהאדם הסתמך על מסמכי MDN, שבהם נכתב שכל המאמרים צריכים לכלול רכיב כותרת. המלצתי להוסיף לקטע הזה רכיב כותרת על סמך המפרט.

במסמכי MDN מומלץ לכלול את הכותרת, אבל לא מוסבר מה היתרון בכך.

כמובן שהמפרט משתנה בתדירות נמוכה יותר מהצרכים של המשתמשים, ולכן אם יש לכם נימוקים טובים לשינוי האופן שבו אתם בונים משהו, כנראה שזה בסדר.

לדוגמה: נניח שאתם יוצרים רכיב כרטיס בשם Prices, עם שלושה אלמנטים. ‫Hayden Pickering would suggest putting each card into a list element. כך, כשמשתמש בטכנולוגיה מסייעת (AT) מגיע לקטע הזה, המערכת מודיעה לו שיש שלושה פריטים ברשימת המחירים. אתם יכולים לעצב את הרשימה כך שלא יהיו בה תבליטים, ולעצב אותה איך שאתם רוצים, אבל כדאי שהמשתמשים בטכנולוגיות מסייעות יקבלו קודם את המידע השימושי. אם עוטפים כל פריט בתג div, מתמקדים רק בהיבטים החזותיים, וזה לא עוזר למשתמשים עם ליקויי ראייה. חושבים על אנשים לפני שחושבים על עיצוב.

לקחתי את הרעיון הזה והתאמתי אותו לדף בבלוג. פוסטים בבלוג נמצאים בפועל בתוך רכיב רשימה. כך, כשמשתמש נכנס לדף, הוא מקבל התראה שהוא נמצא באחד מתוך מספר מסוים של פוסטים בדף.

לכן, אני עומד מאחורי ההמלצות שלי במאמר, ואמשיך לעשות זאת עד שאבין למה MDN ממליץ על כך.

Alexandra: מכיוון שהמסמכים של MDN הם קוד פתוח, האם תציע שינויים ותבצע עדכונים שם?

שוי: האמת היא שעדיין לא תרמתי לפרויקטים של קוד פתוח. אבל זה סוג העבודה שהייתי רוצה לעשות, בוודאי יותר מאשר לעבוד עם הממשלה.

מפרט לעומת הטמעה

Alexandra: נראה שהמסקנה העיקרית היא שלפעמים המפרט אומר דבר אחד, אבל ההטמעה ומסמכים חיצוניים אחרים עשויים להציע לעשות משהו אחר. איך מחליטים אחרי איזו עצה לפעול?

שוי: אני חושבת על זה הרבה. לא בטוח שיש לי את הניסיון הנדרש כדי לענות על השאלה הזו. אנחנו תמיד מנסים להתכונן לעתיד. מומלץ לבצע שיפורים באופן שוטף, כי האינטרנט משתנה כל הזמן. כך, כשמפרט מתעדכן, לא צריך לבצע התאמות באתר. מה הסיכויים שתבחרו אפשרות מסוימת, ושלוש שנים אחר כך המפרט ישתנה.

כל בחירה שאנחנו עושים עכשיו היא הניחוש הכי טוב שלנו לגבי איך ייראה האינטרנט בעתיד, לאיזה כיוון לדעתנו יפנו כותבי המפרטים.

Alexandra: האינטרנט משתנה כל הזמן, ואין מישהו שיכול לדעת את כל התשובות! האם המפרטים השתנו בזמן שכתבת?

Shuyi: התחלתי לכתוב את המאמר לפני שהמודל של תוכנית המסמך הוסר מהמפרט. המודל הזה הציע שרמות הכותרות יחושבו באופן אוטומטי על סמך עומק הקינון. אבל הוא אף פעם לא הוטמע באמת, וזה יצר הרבה בעיות למפתחים. ההמלצה למפתחים הייתה לתקן את הכותרות באופן ידני.

אם המאמר היה מתפרסם לפני השינוי במפרט, סביר להניח שהייתי חוזר ועורך אותו – אחרי הכול, הוא מתפרסם ב-Smashing Magazine. אבל אם היא הייתה מתפרסמת בבלוג האישי שלי, האם הייתי עושה את זה? סביר להניח שלא. וזה רק לגבי עדכון של מאמר, לא עדכון של אתר שלם שנבנה על סמך מפרט משתנה.

האם אנחנו מצפים מהמפתחים לשנות את האתרים שלהם באופן מיידי כשהמפרט משתנה? ברור שלא. הם מבצעים חישובים כדי להבין מה הכי טוב להם כשהם בונים את האתרים שלהם, ופועלים בהתאם לבחירות האלה. המפרטים ישתנו, יכול להיות שהתשובה לא תופיע במפרטים.

נגישות כקריירה

Alexandra: כמה זמן את מקדישה למחשבה על תקני נגישות גלובליים? התקנים והחוקים שונים ברחבי העולם. אני בטוח שקראת הרבה מהם, ובטוח שחלק מהחוקים אומרים לך לעשות את הדברים ההפוכים. מה היית עושה במקרים כאלה?

שוי: חשבתי להקים עסק לעבודות פרילנס בתחום הנגישות. נכנסתי לערוץ צ'אט גלובלי בנושא נגישות לאינטרנט וביקשתי טיפים איך להתחיל. Adrian Roselli פנה אלינו ואמר: "הלקוחות שלך יסתמכו עליך כדי לוודא שהם עומדים בדרישות החוק, ואי עמידה בדרישות עלולה להוביל להשלכות חמורות. לפני שמציעים את השירותים, חשוב לדעת באילו אזורים יש לכם מומחיות. חשוב לדעת אילו חוקים אתם מכירים, כדי שלא תגרמו ללקוחות שלכם חובות גדולים בזמן שאתם מרוויחים את לחמכם. הם סומכים עליך שתכיר את החוק".

כמובן, עסקים רבים מחפשים עזרה בנושא נגישות כי הם מחויבים לכך מבחינה חוקית, ולא רק כי זה הדבר הנכון לעשות. הסיבה להטמעת הנגישות היא קפיטליזם. בסופו של דבר, לא משנה למה זה קרה, מה שחשוב הוא שהמוצר יהיה נגיש.

החלטתי להשהות את העבודה שלי כפרילנסר עד שאוכל להיות בטוח שאני יכול לעזור ללקוחות בנוגע לחוקים באזור שלהם. התקנים הם קריטיים, ואי אפשר להפריז בחשיבות המאמצים וההשפעה של WCAG. מסגרת מרכזית שמסבירה איך האינטרנט צריך לפעול מקלה על ממשלות להסתמך על אותו תקן. אבל ברור שלא כל ממשלה תקבל את התקנים האלה.

Alexandra: קיבלת הרבה עצות טובות מאנשים מדהימים במסע שלך להנגשה. יש עוד עצה שהיית רוצה לקבל לפני שהחלטת להפוך את התחום הזה לקריירה?

שוי: זה לא היה משנה את מסלול הקריירה שלי, אבל היה נחמד לדעת שעבודת הנגישות, חשובה ככל שתהיה, מושפעת מאוד מהקפיטליזם.

Alexandra: [צוחקת] כן, בהחלט.

שוי: ואני בשנה השנייה. יש לי ניסיון של שנה בתחום הנגישות. במיוחד אם אתם נמצאים באפריקה, כמוני, יש זמינות מוגבלת של משרות בתחום הנגישות. חברות מעסיקות מנהלי גיוס, אדם אחד שיעמוד בכל הדרישות המשפטיות הנדרשות. אבל אני רוצה לעבוד בצוות, שבו אוכל ללמוד ולפתח מיומנויות.

התרגשתי מאוד שאוכל להתחיל לעבוד בלי ללמוד JavaScript – שאוכל פשוט ללמוד את הכללים ולעזור לצוות שלי ליישם אותם. אבל כדי לעבוד בסוכנויות בתפקידי פיתוח, צריך ניסיון ב-JavaScript. עברתי לעיר חדשה והצטרפתי לסדנת הדרכה של JavaScript כדי לעמוד בדרישות האלה. לכל מי שנמצא בתחילת הדרך בנושא נגישות, חשוב לדעת שקודם צריך להתמקד בשיפור מיומנויות הפיתוח.

לא אשקר, אני עדיין לא אוהב JavaScript.

עושים דבר אחד: מוסיפים מיקוד למקלדת

Alexandra: האם JavaScript היא הסיבה לכך שאני עכשיו כותבת טכנית ולא מפתחת? כן, זה נכון. אני שונא את זה. אני מאחל לך הצלחה רבה בתוכנית האימונים.

מה הדבר הכי חשוב שמפתחים צריכים לעשות כדי שהאתר שלהם יהיה נגיש?

‫Shuyi: מיקוד המקלדת. אני מתחנן מכל הלב. משטח המגע שלי לא עובד, ולכן כשאני בדרכים אני מסתמך על המקלדת כדי לנווט באינטרנט, וכמעט כל אתר הוא נורא. התכונה 'מיקוד במקלדת' לא מועילה רק לאנשים עם מוגבלויות.

פיתוח פלטפורמות נגישות מועיל לכולם.

---

כדי לקבל עדכונים לגבי הפרסומים של שוי, אפשר לעקוב אחריו ב-Twitter‏ @shuyiolutimi.