מילוי כתובת יכול להיות תהליך ארוך ומייגע. למה משמשת שורת כתובת 2? יכול להיות שאין לכם שם משפחה, אז מה צריך להזין בשדה שם משפחה? כדי למנוע בלבול ולעזור למשתמשים למלא טפסים עם כתובות,
איך יוצרים טופס ידידותי למשתמש
בטפסים רבים יש שדה אחד לשם הפרטי ושדה אחד לשם המשפחה.
עם זאת, יש אנשים שאין להם שם משפחה, או שהשם שלהם לא מחולק לשני חלקים, אז איך הם צריכים למלא את השדה של שם המשפחה? משתמשים ב-<input> אחד בשדה השם. מידע נוסף על טיפול בפורמטים שונים של שמות
לפי מחקר,
שורת הכתובת 2 עלולה לבלבל את המשתמשים. כדאי להשתמש ב<textarea>
לכל הכתובת, או להסתיר את השדה Address line 2 מאחורי <button>.
חשוב להיזהר מתיאורים של אמצעי בקרה בטופס.
לדוגמה, משתמשים בארה"ב אומרים מיקוד, ובבריטניה אומרים מיקוד.
משתמשים בתווית <label for="zip">ZIP or postal code (optional)</label>
כדי לוודא שהמשתמשים יודעים אילו נתונים להזין.
הופכים את שדה המיקוד לאופציונלי – לא לכל כתובת יש מיקוד.
עזרה למשתמשים בהזנת הכתובת
המאפיין autocomplete יכול לעזור למשתמשים להזין מחדש את הכתובת שלהם:
autocomplete="name"autocomplete="street-address"autocomplete="postal-code"autocomplete="country"
אפשר להגדיר כמה ערכים למאפיין autocomplete ולהפריד ביניהם באמצעות רווח. לדוגמה, יש לכם טופס עם כתובת למשלוח וטופס אחר עם כתובת לחיוב.
כדי לציין לדפדפן מהו המיקוד של כתובת החיוב, אפשר להשתמש בתג
autocomplete="billing postal-code". בכתובת למשלוח, משתמשים ב-shipping
בתור הערך הראשון.
משנים את התווית של המקש Enter במקלדות וירטואליות באמצעות המאפיין enterkeyhint. משתמשים ב-enterkeyhint="done" עבור בקרת הצורה האחרונה, וב-enterkeyhint="next" עבור שאר בקרות הצורה.