רגע השיא בקהילה: אליסה בנדי

אליסה בנדי היא גוגלרית שעובדת על נגישות באינטרנט ותיעוד עבור הכלים הפנימיים שלנו.

בפוסט הזה מודגשת מומחית מהקהילה, כחלק מלמידה בנושא נגישות! למידע נוסף על היוזמות והמחקרים של Google בנושא נגישות.

אלכסנדרה ווייט: התמזל מזלי להתקשר אליך לקולגה. איך היית רוצה להציג את עצמך ואת העבודה שלך כאן?

Elisa Bandy: שמי אליסה, ואני כותבת מסמכים לתשתיות ולכלים הפנימיים של Google.

אלכסנדרה: זו עבודה מגניבה מאוד. מה מספר העובדים שלך?

Elisa: הצוות שלנו כולל כ-40 עובדים, שכולל כותבים טכניים, מעצבי הוראה ומנהלי תוכניות. כשהתחלתי, לפני שש שנים, היו רק ארבעה אנשים בצוות.

אלכסנדרה: מה עשית לפני Google?

Elisa: במהלך השבוע עבדתי בפיתוח משחקי וידאו. ואז בסופי שבוע עבדתי בתחום תיקון נעליים.

אלכסנדרה: האם התחלת לעבוד בנגישות באינטרנט ברגע שהגעת ל-Google?

Elisa: כן, אבל לא לפני כשנה וחצי, בצד. אני עובד על הנדסת נגישות לצורך התיעוד הפנימי של Google. לפני המחקר, המסמכים לא תוכננו תוך התחשבות בנגישות. כל תכונה של מסמך שהייתה גישה אליה הייתה תאונה.

היו בעיות עצומות, והניגודיות של צבעים לא הייתה מתאימה בכלל לקישורים. הטבלאות היו מבלבלות לגמרי – אם הגדלת את התצוגה, הכול נשאר באותו גודל כי הוא הוגדר בפיקסלים במקום ב-rem. התנדבתי לתקן את כל הדברים האלה. ואז המשכתי לתקן עוד דברים. אנחנו פה חמש שנים מאוחר יותר, ואני עדיין שם.

אלכסנדרה: תכנתם את עצמכם להיות אנשים עם יכולות ומומחיות בנושא נגישות, ויש לכם את הפתרון לכל הבעיות שצריך לפתור.

Elisa: כן, אני יכולה להגיד את זה [צוחקת]. בתור אדם עם מוגבלות, אני יודע כמה קשה לבקש שיקולי נגישות. העובדה שלא היו לנו שיקולי נגישות עם הקולגות והעמיתים שלי מאוד כעסה אותי. ואף אחד אחר לא הצליח לתקן אותן. אז נכנסתי ותיקנתי אותן.

אני לא חושבת שאף אחד צריך לבקש נגישות. הוא צריך להיות מובנה מההתחלה.

קביעת סדר עדיפויות לתרחישים לדוגמה של נגישות

אלכסנדרה: כשחושבים על נגישות באינטרנט, יש כל כך הרבה שכבות שונות, נכון? יש צרכים שונים – לפעמים מתנגשים – עם בעלי מוגבלויות שונות. מה חשוב לכם לעשות?

Elisa: הרבה דברים שאני עושה זה לקבוע סדרי עדיפויות. לדוגמה, עד כמה חשוב שתרחיש שימוש מסוים יהיה נגיש לחלוטין ב-100%? אני מסתכל על הרבה נתונים: איזה אחוז מהאוכלוסייה שלנו מושבת? לכמה אנשים יש בעיית נגישות ספציפית?

לדוגמה, יש קבוצה מצומצמת של משתמשים שמשתמשים ב-ChromeVox, קורא המסך המובנה במכשירי Chromebook. אם משהו בעייתי ב-ChromeVox, עליי לבדוק כמה אנשים משתמשים ב-ChromeVox לעומת Jaws לעומת NVDA לעומת VoiceOver.

מחוץ לארגון, יש פחות אנשים שמשתמשים ב-ChromeVox. בגלל שאנחנו Google, הרבה אנשים משתמשים במכשירי Chromebook כמכשיר העבודה העיקרי שלהם, ולכן ChromeVox חשוב מאוד לתיעוד פנימי. אולי באג ב-ChromeVox מופיע קצת יותר יותר מבאג ב-VoiceOver או מבאג ב-NVDA.

באופן כללי, קודם כל אני מנסה לפתור את הבעיה בקוראי המסך העיקריים. צבעים נוטה להיות להיט או החמצה, כי יש כמה תוספים שעוקפים בעיות צבע, במיוחד במצבי ניגודיות גבוהה.

אלכסנדרה: הזכרת נתונים, והם חשובים מאוד ב-Google (כמובן). אנחנו תמיד שומעים: "יש לגבות את הרעיון שלך באמצעות נתונים". איך אוספים נתונים לנגישות ב-Google?

Elisa: אני מסתמכת הרבה על נתונים שנאספים על ידי Google’s Disability Alliance. ובמקרים רבים אבדוק שוב את הסקרים של WebAIM.

תרבות הנגישות

אלכסנדרה: ספרי לי על תרבות הנגישות ב-Google.

Elisa: היא התפתחה במהירות רבה והפכה לתחום עם מימון ושמירה על קשר רחב. וגיליתי שכמעט כולם רוצים לעשות את הדבר הנכון. הקולגות שלנו רוצים לקבל מקורות מידע שמסבירים איך לעשות את הדבר הנכון ואיך לתעדף את הנגישות.

קשה לשנות את המבנה של אפליקציה, אתר או כל דבר שניתן לגשת אליו אחרי שכבר יישמתם אותם בצורה שגויה. אז חלק מהמשימה שלי הוא לגרום למהנדסים שלנו לחשוב על שילוב הנגישות בעיצובים הראשוניים, לפני שהמוצרים נבנים. אנשים מאוד פתוחים לאפשרות הזו, ואפילו להתלהב ממנה!

הייתה לי התנגדות אמיתית לשילוב של נגישות פעם אחת, ואפילו היה די קל לפתור אותה.

אלכסנדרה: תוכל לספר לי עוד על זה?

Elisa: כשהצטרפתי לראשונה להנדסת נגישות, זה היה רק 20% מהזמן שלי. חלק מהאנשים לא הבינו למה אנחנו מתמקדים בנגישות. מישהו אמר, "רק 1% מהאוכלוסייה מושבת". עמדתי על הקו - היינו צריכים לעשות זאת כי זה היה הדבר הנכון לעשות. וזה היה הזמן שלי, אני אקדיש לזה את הזמן שאני רואה לנכון.

כמובן, קשה מאוד לשמוע ממי שהשבית אנשים לא משנה, שמדובר בקבוצה קטנה מדי.

אלכסנדרה: במיוחד כחברים באוכלוסייה הזו. חשוב להכיר את הקהל שלך!

Elisa: אני אף פעם לא אוהבת לשמוע, "אוי, זה רק 1%". המילה "בלבד" לא הופכת את הצליל למשמעותי. אבל כשחושבים על האוכלוסייה העולמית, מדובר בהמון אנשים. ואלה הרבה אנשים עובדים ב-Google. בנוסף, יש כל כך הרבה מוגבלויות שמדווחות פחות.

אלכסנדרה: אנחנו יודעים שיותר מאחוז אחד מהאוכלוסייה מושפע ממוגבלויות. ארגון הבריאות העולמי מדווח שיותר ממיליארד אנשים הם בעלי מוגבלויות, ול-2.2 מיליארד אנשים יש סוג מסוים של ליקויי ראייה! יש מגוון רמות חומרה, כמובן, ויש אנשים עם ליקויי ראייה שלא יחשבו שהם נכים. אבל הלקות האלה משפיעות על האינטראקציה באינטרנט.

Elisa: בדיוק.

בונים קבוצת מומחיות משלכם

אלכסנדרה: יש עצה שהייתם רוצים לקבל לפני שהתחלתם לעסוק בנגישות?

Elisa: זה בסדר לא לדעת כל דבר. נגישות היא מרחב עצום של חלל. אני יודעת שיש הרבה דברים שאני לא יודעת. יש לי מערך מיומנויות ספציפי מאוד. ליתר ביטחון, אני יודעת איפה למצוא מידע על שיטות מומלצות לנגישות.

אפילו במסגרת המומחיות שלי, קוראי מסך וניגודיות צבעים, אני לומדת דברים חדשים בכל יום. אני חירשים, אבל אני לא מומחה נגישות בכתוביות. אני יודע מה עובד בשבילי, אבל לא ידוע לי מה עובד בשביל כולם. אצטרך לחפש שיטות מומלצות אם אבקש זאת.

אלכסנדרה: סביר להניח שלא להיות המומחים המוחלטים לכל סוג של נגישות. איך אפשר לעזור למהנדסים ללמוד דפוסי נגישות?

Elisa: אני עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מהנדסת שמתעניינת בנגישות. אני אעביר לה באג ואראה לה איך לתקן אותו. לאחר מכן, אני מנחה אותה לפי השיטה המומלצת. היא עשויה לעיין במסמכים אחרים ולראות שהם המליצו על גישה אחת, אבל זה לא עובד מסיבות XYZ.

העניין בנגישות באינטרנט הוא שאין הרבה דוגמאות מוחשיות לקוד, כי אין שני אנשים בונים את אותה תכונה באותו אופן. אז יכול להיות שפתרונות עליהם ביסוס מושבעים. אנשים רבים לא חושבים על נגישות עד שהכול מאורגן. מה תעשו בשלב הזה? האם אתם מתכוונים לקרוס אותו, לחבר אותו יחד ולשכתב את כל הבדיקות? לא, אין צורך. אתם תדביקו משהו.

כלומר, צריך להבין איך משתמש מושבת יצפה שהאפליקציה תפעל, ואז לבנות מודל של הקוד כך שיבצע את הפונקציה הזו. זה אולי לא ייראה כמו דוגמאות קוד מושלמות או רכיבי הכללה, אבל בסופו של דבר, כל עוד הוא מבצע את אותה פונקציה בצורה אמינה, הוא יהיה בסדר.

אלכסנדרה: נראה לי שאתם אומרים שחשוב יותר לקבל תוצאה חיובית מאשר לדאוג יותר מדי לאופן שבו אנחנו מגיעים.

Elisa: כן. כי באמת המטרות מצדיקות את האמצעים במקרה הזה. חשוב מאוד להבין איך משתמשים בקורא מסך או כל משתמש מושבת אחר יצפו לכך שיפעלו.

יש מיליארד תפקידים ב-ARIA, ואי אפשר לדעת את כל אחד מהם. בנוסף, חלק מהקוראים לא פועלים עם כל קוראי המסך. אז עליך להכיר את הצרכים של המשתמשים כדי לפתח עבורם.

Alexandra: האם יש משאבים חיצוניים נפוצים שאתם מסתמכים עליהם כשיוצרים מסמכים פנימיים או מציעים תמיכה למהנדסים של Google?

Elisa: אני מאוד מסתמכת על ההנחיות של ארגון W3C. הם עוזרים מאוד להבין מה צריך לעשות. WebAIM הוא עוד משאב ממש טוב, לדעתי הוא קצת יותר טוב בהקשר של הטמעה טכנית. אני גם מאוד אוהב את מסמכי Mozilla - תשע פעמים מתוך עשר, אם אני מחפש משהו, יש תשובה ב-MDN Web Docs.

אני אוהב את inclusive-components.design, וזה מעולה אם רוצים ספרייה של רכיבים נגישים.

באוניברסיטת דקו יש הרבה שיטות מומלצות. אני משתמש בו לחומרי עזר, כשאני מגיש באגים או מלמד מישהו איך לפעול לפי דפוס מסוים.

מתנסים בכלי נגישות ממקור ראשון

אלכסנדרה: איך אפשר ללמוד איך אפשר להשפיע על משתמש? מאחר שהמומחיות שלך היא בתמיכה באנשים עיוורים בצבעים וקוראי מסך, נתחיל מהנושא הזה.

Elisa: יש גם אמולטורים והפרעות בראיית צבעים. אתם באמת לא יכולים להבין איך מישהו אחר יכול לראות עד שתראו זאת בעצמכם. אם אבחין ברוויה גרועה, מיד לאחר שאריץ את הסימולטור, אוכל לאשר שלא ניתן להבחין בכלל.

כדי לתמוך במשתמשים בקורא מסך, אין דרך טובה יותר להבין אותם מאשר להשתמש בפועל בקורא מסך. קודם כול, קוראים את המדריכים, זה המפתח. חלק מהאנשים מתוסכלים כשהם פשוט מפעילים אותו ומנסים להתעסק איתו - זו דרך לא טובה ללמוד איך להשתמש בהם. דרושות לכם יותר מ-5 או 10 או 20 דקות. נסו אותה במשך שעה לפחות כדי לחשוף חלק מתסכול המשתמשים שמסתמכים על הטכנולוגיה הזו.

אני משוכנעת שכולם יזדקקו לטכנולוגיית נגישות בשלב כלשהו בחיים. לדוגמה, לאחרונה נפצעתי בפרק כף היד ולא הצלחתי להשתמש בעכבר, אז השתמשתי במקלדת במשך כמה שבועות. זה היה כל כך מתסכל. תרגילים כאלה יכולים לעזור לך להעמיד אותך בסכנה של אדם מוגבל שמנסה לנווט בעולם של אנשים בעלי גוף טוב.

סימולטורים הם שימושיים אבל לא שווי ערך לנכות

אלכסנדרה: כמובן מחוויית השימוש שלי או של כל מפתח בסימולטורים לא זהה לחוויית השימוש של אנשים עם ליקויי ראייה.

Elisa: תמיד אפשר לדבר עם אנשים עם מוגבלויות, כדי ללמוד על החוויה שלהם. וכשמפתחים אמפתיה, חשוב לזכור שאדם שמשתמש בכלים האלה לעיתים קרובות תמיד יהיה טוב יותר מכם. לאנשים עם מוגבלות תמיד יהיה קל יותר לנווט במרחבים שלהם, כי זה הגוף שאותו אדם חי איתו.

הפחד שלי הוא שאנשים שעוברים תרגילי אמפתיה, אם לא מופיע להם מונח טוב יותר, יחשבו שהם יודעים בדיוק מה אנשים עוברים. הם חושבים פתאום שהם המומחים בחוויה הזו. אינכם המתמחים בחוויה הזו. אם יש לכם גוף, אתם לא המומחים בקוראי מסך. אני לא מומחית לעיוורי צבעים, למרות שאני עובדת בתחום הזה. אין לי מומחיות בקוראי מסך.

אני מומחה בחוויה של כבדי שמיעה. יש לי מומחיות בשימוש במכשיר שמיעה ובצריכה שלי לגבי החוויות היומיומיות שלי. אבל זה לא אומר שיש לי מומחיות לניסיון של אנשים אחרים עם חירשות

הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות בהנדסת נגישות הוא להשתמש באגו. לא משנה מה תעשו, אתם הולכים לבלגן משהו. זה לא משהו שצריך להימנע ממנו כי אין שני אנשים עם אותם צרכים עם מוגבלויות. אין שני אנשים עם אותה נקודת מבט על נגישות ומוגבלויות. אי אפשר לעשות הכול ב-100%, אבל זה לא אומר שלא כדאי לנסות. אף פעם לא תהיו מושלמים, אבל אתם בכל זאת שואפים.

אתה עשוי לקבל משוב ביקורתי, מישהו עשוי לומר, "היי, המוצר שלך אינו נגיש!"

אלכסנדרה: הסימולטורים תומכים בסגנון למידה שונה, מדגימים את המוצר ומתמודדים עם חלק מהבעיות שנגרמו לאנשים שהושבתו. הוא לא זהה לנסות את המוצר באמצעות כלי הנגישות שהם משתמשים בו כל יום.

Elisa: האם אני קצת מתעצבן כשאנשים משביתים את הצליל וקוראים כתוביות, ופתאום מבינים: אוי, הכתוביות שנוצרות באופן אוטומטי גרועות? כן.‏ ככה אני רואה את הכתוביות. חלק מהנכים רואים אדם שמחקה את החוויה שלו ומתלונן על הכלים, מבלי להזדקק להם באופן פעיל. זה מתסכל, אני מבינה את זה.

אבל אני גם לא רוצה להיות זה שצריך לשבת שם ולתאר את החוויה שלי כאדם חירש שוב ושוב ושוב שוב ושוב. בכל פעם. אם אנחנו רוצים שאנשים בעלי כושר יבינו את החוויות שלנו, נצטרך להשלים עם התגובה שלהם לחוויות.

ולמרות זאת, 'החוויות' כמו אכילה במסעדה עיוורת וטעימת יינות מכעיסים אותי. זה כמו לשחק עם מוגבלות. אבל כדי לנסות להבין איך המשתמשים משתמשים בתכונה או איך הקוראים קוראים את הדף? אין בעיה. למעשה, זה המינימום הנדרש. היכנסו למקומם בשעה טובה ובדקו איך הדברים האלה עובדים. זה ממש חשוב.

רוצה להבין איך אנשים מנווטים באתר שלך? ייתכן שאתם שואלים את עצמכם, "למה אני לא יכול פשוט להוסיף מודעת באנר בחלק העליון של הדף על כך שכל הקישורים נפתחים בכרטיסייה חדשה?" ובכן, בגלל שיכול להיות שמישהו לא קורא את הדף שמתחיל בבאנר. כשבונים את העיצוב, חשוב לשים לב לאנשים עם מוגבלויות.

אפשר לעשות דבר אחד: להפסיק ליצור גלילה מתמשכת

אלכסנדרה: האם יש דבר אחד שהיית רוצה שמהנדסים יתחילו לעשות כדי להפוך את האתרים שלהם לנגישים יותר?

Elisa: גלילה אינסופית היא מושלמת ואף אחד לא צריך להשתמש בה. אני לא מוצא דברים, אני חייב למצוא דברים! בנוסף, זה מאוד גרוע מבחינת הביצועים.

בנוסף, מעצבן מאוד להזיז דברים בצורה חזותית ובתוך ה-DOM. סדר הכרטיסיות חשוב, במיוחד למשתמשי מקלדת.

---

בקישור הבא אפשר לקרוא מידע נוסף על היוזמות והמחקרים של Google בנושא נגישות. בנוסף למשאבי הפיתוח באינטרנט שבלומדים לנגישות, Google יצרה קורס מסמכים נגיש: כתיבה טכנית לנגישות.

אפשר לעקוב אחר צוות הנגישות של Google ב-Twitter בכתובת @GoogleAccess ואחר צוות Chrome בכתובת @ChromiumDev.