רגע השיא בקהילה: אליסה בנדי

אליסה באנדי היא גוגלרית שעובדת על נגישות לאתרים ועל תיעוד של הכלים הפנימיים שלנו.

הפוסט הזה מדגיש מומחה קהילתי, כחלק מLearn Accessibility! מידע נוסף על מחקרים ויוזמות של Google בנושא נגישות

אלכסנדרה קלפר: אני מרגישה בת מזל שאת קולגה שלי. איך היית מציג את עצמך ואת התפקיד שלך כאן?

אליסה באנדי: קוראים לי אליסה ואני כותבת מסמכים על התשתית והכלים הפנימיים של Google.

Alexandra: That's such cool job. כמה אנשים עובדים איתך?

אליסה: הצוות הרחב שלנו מונה כ-40 אנשים, כולל כותבים טכניים, מעצבי הדרכה ומנהלי תוכניות. כשנכנסתי לתפקיד לפני שש שנים, היו בצוות רק ארבעה אנשים.

Alexandra: מה עשית לפני שהגעת ל-Google?

אליסה: במהלך השבוע עבדתי בפיתוח משחקי וידאו. ובסופי שבוע עבדתי בתיקון נעליים.

Alexandra: התחלת לעבוד על נגישות לאינטרנט אחרי שהגעת ל-Google?

אליסה: כן, אבל רק אחרי שנה וחצי בערך, בנוסף לעבודה. אני עובד על הנדסת נגישות לתיעוד הפנימי של Google. לפני העבודה הזו, המסמכים לא תוכננו תוך התחשבות בנגישות. כל תכונה של Docs שהייתה נגישה הייתה מקרית.

היו בעיות חמורות, החל מניגודיות צבעים לא מתאימה לקישורים. הטבלאות היו בלגן מוחלט – אם הגדלתם את התצוגה, כל הגדלים נשארו זהים כי הם הוגדרו בפיקסלים במקום ב-rem. התנדבתי לתקן את כל הדברים האלה. ואז פשוט המשכתי לתקן עוד דברים. עברו חמש שנים, ואני עדיין ממשיך.

Alexandra: יצרת לעצמך דמות של אדם עם מומחיות וכישורים בתחום הנגישות, ויש לך את הנחישות לפתור את הבעיות שצריך לפתור.

אליסה: כן, אפשר להגיד [צוחקת]. אני אדם עם מוגבלות, ולכן ברור לי כמה קשה לבקש התאמות נגישות. לכן, העובדה שלא היו לנו שיקולי נגישות כאלה עבור העובדים ועמיתים שלי ממש הכעיסה אותי. ואף אחד אחר לא תיקן אותן. אז נכנסתי ופתרתי את הבעיות.

אני חושב שאף אחד לא צריך לבקש נגישות. צריך לבנות אותו מההתחלה.

קביעת סדר עדיפויות לתרחישי השימוש בנגישות

Alexandra: כשחושבים על נגישות לאינטרנט, יש כל כך הרבה רבדים שונים, נכון? יש צרכים שונים, ולפעמים סותרים, עבור אנשים עם מוגבלויות שונות. איך קובעים מה צריך לעשות קודם?

אליסה: הרבה מהעבודה שלי קשור לתעדוף. לדוגמה, עד כמה חשוב לך שתרחיש שימוש ספציפי יהיה נגיש לחלוטין? אני בודק הרבה נתונים: מה אחוז האוכלוסייה שלנו עם מוגבלויות? כמה אנשים סובלים מבעיית נגישות ספציפית?

לדוגמה, יש קבוצת משנה של משתמשים שמשתמשים ב-ChromeVox, קורא המסך המובנה למכשירי Chromebook. אם יש בעיה ב-ChromeVox, אני צריך לבדוק כמה אנשים משתמשים ב-ChromeVox לעומת Jaws לעומת NVDA לעומת VoiceOver.

בפועל, לא הרבה אנשים משתמשים ב-ChromeVox. אנחנו ב-Google, והרבה אנשים משתמשים ב-Chromebook כמכשיר העבודה העיקרי שלהם. לכן, קורא המסך ChromeVox חשוב מאוד לתיעוד פנימי. יכול להיות שבאג ב-ChromeVox יקבל עדיפות גבוהה יותר מאשר באג ב-VoiceOver או ב-NVDA.

באופן כללי, אני מנסה קודם לתקן דברים עבור קוראי המסך העיקריים. הצביעה היא בדרך כלל עניין של ניסוי וטעייה, כי יש הרבה תוספים שעוקפים בעיות צביעה, במיוחד במצבים של ניגודיות גבוהה.

Alexandra: הזכרת נתונים, שהם חשובים מאוד ב-Google (כמובן). תמיד שומעים את המשפט: "צריך לגבות את הרעיון בנתונים". איך אתם אוספים נתונים לצורך נגישות ב-Google?

אליסה: אני מסתמכת מאוד על נתונים שנאספו על ידי הברית של Google לאנשים עם מוגבלויות. לפעמים אני גם משווה את התוצאות עם הסקרים של WebAIM.

תרבות של נגישות

Alexandra: תני לי מידע על תרבות הנגישות ב-Google.

אליסה: היא התפתחה מהר מאוד למשהו שמקבל מימון ושיש לו השפעה רחבה. למדתי שכמעט כולם רוצים לעשות את הדבר הנכון. הקולגות שלנו רוצים לקבל מקורות מידע שיעזרו להם להבין איך לעשות את הדבר הנכון ואיך לתת עדיפות לנגישות.

אם כבר הטמעתם את האפליקציה או האתר בצורה לא נכונה, קשה לשנות את המבנה שלהם או של כל דבר אחר כדי להפוך אותם לנגישים. לכן, חלק מהתפקיד שלי הוא לגרום למהנדסים שלנו לחשוב על שילוב של נגישות בתכנונים הראשוניים, לפני שהמוצרים נבנים. אנשים מאוד פתוחים לזה, ואפילו מתלהבים מזה!

רק פעם אחת נתקלתי בהתנגדות אמיתית לשילוב נגישות, ואפילו את הבעיה הזו היה קל יחסית לפתור.

Alexandra: אפשר לקבל עוד פרטים?

אליסה: כשהצטרפתי לצוות הנדסת הנגישות, הקדשתי לזה רק 20% מהזמן. חלק מהאנשים לא הבינו למה אנחנו מתמקדים בנגישות. מישהו אמר: "רק אחוז אחד מהאוכלוסייה הם אנשים עם מוגבלויות". עמדתי על שלי – היינו צריכים לעשות את זה כי זה היה הדבר הנכון לעשות. וזה היה הזמן שלי, ואני אקדיש אותו איך שאני רואה לנכון.

ברור שקשה לשמוע ממישהו שאנשים עם מוגבלויות לא חשובים, שהקבוצה הזו קטנה מדי.

Alexandra: במיוחד אם אתם חלק מהאוכלוסייה הזו. חשוב להכיר את הקהל!

אליסה: אני אף פעם לא אוהבת לשמוע את המשפט: "אה, זה רק אחוז אחד". המילה "רק" גורמת לזה להישמע לא משמעותי. אבל כשחושבים על האוכלוסייה העולמית, מדובר בהרבה אנשים. וזה מספר גדול של אנשים שעובדים ב-Google. וגם יש כל כך הרבה מקרים של תת-דיווח על מוגבלויות.

Alexandra: אנחנו יודעים שהרבה יותר מ-1% מהאוכלוסייה מושפעים ממוגבלויות. לפי נתוני WHO, יותר ממיליארד אנשים הם בעלי מוגבלות, ול-2.2 מיליארד אנשים יש ליקוי ראייה כלשהו. כמובן שיש דרגות חומרה שונות, ויש אנשים עם לקויות ראייה שלא יגדירו את עצמם כבעלי מוגבלויות. אבל הליקויים האלה משפיעים על האינטראקציה באינטרנט.

Elisa: בדיוק.

איך בונים מערך מומחיות משלכם

Alexandra: יש לך טיפ שהיית רוצה לקבל לפני שהתחלת לעבוד בתחום הנגישות?

Elisa: לא נורא אם לא יודעים הכול. נגישות היא תחום רחב מאוד. אני יודע שיש הרבה דברים שאני לא יודע. יש לי מערך מאוד ספציפי של מיומנויות. במקרה, אני יודע איפה אפשר למצוא מידע על שיטות מומלצות לנגישות.

גם בתחום ההתמחות שלי, קוראי מסך וניגודיות צבעים, אני לומד דברים חדשים כל יום. אני חירש, אבל אני לא מומחה לנגישות של כתוביות. אני יודעת מה עובד בשבילי, אבל לא מה עובד בשביל כולם. אם הייתי נשאל על שיטות מומלצות, הייתי צריך לחפש אותן.

Alexandra: הגיוני שלא תהיי מומחית בכל סוג של נגישות. איך תעזור למהנדסים ללמוד דפוסי נגישות?

אליסה: אני עובדת בצמוד למהנדס שמתעניין בנגישות. אעביר לה באג ואראה לה איך הייתי מתקן אותו. אחר כך אני מסביר לה את השיטה המומלצת. יכול להיות שהיא תעיין במסמכים אחרים ותראה שמומלצת בהם גישה מסוימת, אבל היא לא מתאימה לה מסיבות מסוימות.

הבעיה עם נגישות לאתרים היא שאין הרבה דוגמאות קונקרטיות של קוד, כי אף שני אנשים לא בונים את אותה תכונה באותה דרך. לכן, יכול להיות שתאלצו לאלתר פתרונות. הרבה אנשים לא חושבים על נגישות עד שהכול מוכן. מה תעשו בשלב הזה? האם אתה מתכוון לפרק אותו, להרכיב אותו מחדש ולכתוב מחדש את כל הבדיקות שלך? לא, אין לך. אתה הולך להדק משהו.

כלומר, אתם צריכים להבין איך משתמש עם מוגבלות מצפה שהאפליקציה תפעל, ואז ליצור מודל של הקוד כך שהוא יבצע את הפונקציה הזו. יכול להיות שהתוצאה לא תיראה כמו דוגמאות קוד מושלמות או רכיבים כוללים, אבל בסופו של דבר, כל עוד היא מבצעת את אותה פונקציה באופן מהימן, היא תהיה בסדר.

Alexandra: נשמע שחשוב לך יותר לקבל תוצאה חיובית מאשר לדאוג יותר מדי לגבי הדרך להשגתה.

Elisa: כן. כי האמת היא שהמטרה מצדיקה את האמצעים במקרה הזה. חשוב מאוד להבין איך משתמש בקורא מסך או משתמש עם מוגבלות אחרת מצפה שהתכונה הזו תפעל.

יש מיליארד תפקידים ב-ARIA, ואי אפשר לדעת את כולם. בנוסף, חלק מהם לא עובדים עם כל קוראי המסך. לכן, חשוב להבין את הצרכים של המשתמשים כדי ליצור עבורם את האפליקציה.

Alexandra: האם יש משאבים חיצוניים נפוצים שאתה מסתמך עליהם כשאתה יוצר מסמכים פנימיים או מציע תמיכה למהנדסי Google?

אליסה: אני מסתמכת מאוד על ההנחיות של W3C. הם מאוד טובים כדי לקבל מושג לגבי מה שצריך לעשות. WebAIM הוא עוד מקור מידע מצוין, שלדעתי הוא קצת יותר טוב בכל הנוגע להטמעה טכנית. אני גם מאוד אוהב את המסמכים של Mozilla – ברוב המקרים, אם אני מחפש משהו, יש תשובה ב-MDN Web Docs.

אני אוהב את inclusive-components.design, שמתאים מאוד אם רוצים ספרייה של רכיבים נגישים.

ב-Deque University יש הרבה שיטות מומלצות. אני משתמש בו כחומר עזר, כשאני שולח דיווחים על באגים או מלמד מישהו איך לפעול לפי דפוס מסוים.

התנסות בכלי נגישות

Alexandra: איך אפשר לדעת איך משתמש מושפע? המומחיות שלך היא בתמיכה באנשים עיוורי צבעים ובקוראי מסך, אז נתחיל משם.

‫Elisa: יש סימולטורים ואמולטורים ללקות בראיית צבעים ולעיוורון צבעים. אי אפשר להבין איך מישהו אחר רואה עד שרואים את זה בעצמכם. אם אני מבחין ברוויה נמוכה מאוד, ברגע שאני מריץ את הסרטון בסימולטור, אני יכול לאשר שלא ניתן להבחין בה בכלל.

כדי לתמוך במשתמשים בקוראי מסך, הדרך הכי טובה להבין את קורא המסך היא להשתמש בו בעצמכם. חשוב קודם לקרוא את המדריכים. יש אנשים שמנסים להשתמש בתכונות האלה בלי להבין איך הן פועלות, ומתאכזבים כשהם לא מצליחים. אתם צריכים יותר מ-5, 10 או 20 דקות. כדאי להשתמש בו למשך שעה לפחות כדי להבין את התסכולים של משתמשים שמסתמכים על הטכנולוגיה הזו.

אני מאמין שלכל אחד תהיה נקודה בחיים שבה הוא יזדקק לטכנולוגיית נגישות. לדוגמה, לאחרונה נפצעתי בשורש כף היד ולא יכולתי להשתמש בעכבר, אז השתמשתי במקלדת במשך כמה שבועות. זה היה כל כך מתסכל. תרגילים כאלה יכולים לעזור לכם להבין את הקשיים של אנשים עם מוגבלויות שמנסים להתנהל בעולם שבו רוב האנשים הם ללא מוגבלויות.

סימולטורים הם כלי שימושי, אבל הם לא שווי ערך למוגבלות

Alexandra: ברור שחוויית השימוש שלי, או של כל מפתח, בסימולטורים לא זהה לחוויה של אדם עם לקות ראייה.

אליסה: תמיד אפשר לדבר עם אנשים עם מוגבלויות כדי ללמוד על החוויה שלהם. כשמפתחים אמפתיה, חשוב לזכור שאדם שמשתמש בכלים האלה לעיתים קרובות תמיד יהיה טוב יותר בשימוש בהם מאשר אתם. אנשים עם מוגבלויות תמיד יתמצאו טוב יותר במרחבים שלהם, כי זה הגוף שבו הם חיים.

החשש שלי הוא שאנשים שעוברים את התרגילים האלה, שנקראים לצורך העניין 'תרגילי אמפתיה', חושבים שהם יודעים בדיוק מה עובר על אנשים אחרים. הם פתאום חושבים שהם מומחים בחוויה הזו. אתה לא מומחה בחוויה הזו. אם אין לכם מוגבלויות, אתם לא יכולים להיות מומחים לקוראי מסך. אני לא מומחה לעיוורון צבעים, למרות שאני עובד בתחום הזה. אני לא מומחה לקוראי מסך.

אני מומחה לחוויה שלי כבד שמיעה. אני מומחה בנושא הצורך במכשיר שמיעה ובנושא ההתמודדות עם החוויות שלי מדי יום. אבל זה לא אומר שאני מומחה לחוויה של אנשים אחרים עם חירשות

הדבר הכי גרוע שמהנדסי נגישות יכולים לעשות הוא להיות אגוצנטריים. לא משנה מה תעשו, משהו ישתבש. אל תתייאשו, כי לכל אדם עם מוגבלות יש צרכים שונים. לכל אדם יש נקודת מבט שונה על נגישות ומוגבלויות. אי אפשר לעשות הכול ב-100% – אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות. אתם לא תהיו מושלמים, אבל כדאי לשאוף לכך.

יכול להיות שתקבלו משוב ביקורתי, למשל מישהו יגיד: "המוצר שלך לא נגיש!".

Alexandra: סימולטורים תומכים בסגנון למידה שונה, ומדגימים את המוצר תוך התמודדות עם חלק מהבעיות שאנשים עם מוגבלויות עלולים לחוות. אבל זה לא כמו לחוות את המוצר באמצעות כלי הנגישות שהם משתמשים בהם מדי יום.

אליסה: האם אני מתעצבנת קצת כשאנשים משתיקים את הסאונד וקוראים את הכתוביות, ואז פתאום מבינים שהכתוביות האלה שנוצרו אוטומטית הן נוראיות? כן.‏ אני לא רואה כתוביות. יש אנשים עם מוגבלויות שרואים מישהו מחקה את החוויה שלהם ומתלונן על הכלים, בלי שהם עצמם צריכים את הכלים האלה. זה מתסכל, אני מבין.

אבל אני גם לא רוצה להיות האדם שצריך לשבת שם ולתאר את החוויה שלי כאדם חירש שוב ושוב ושוב ושוב ושוב. בכל פעם. אם אנחנו רוצים שאנשים ללא מוגבלויות יבינו את החוויות שלנו, אנחנו צריכים לקבל את התגובה שלהם לחוויות האלה.

עם זאת, 'חוויות' כמו ארוחה במסעדה חשוכה וטעימות יין, מעצבנות אותי. זה כמו לעשות קוספליי של נכות. אבל אם אתם רוצים להבין איך המשתמשים שלכם משתמשים בתכונה מסוימת או איך הקוראים קוראים את הדף? זה בסדר. למעשה, זה המינימום. תנסו להיכנס לנעליים שלהם למשך שעה ותבינו איך הדברים האלה עובדים בפועל. זה באמת חשוב.

להבין איך אנשים מתנהלים באתר שלכם. יכול להיות שתשאלו את עצמכם: "למה אי אפשר פשוט להוסיף אזהרה בראש הדף שכל הקישורים נפתחים בכרטיסייה חדשה?" ובכן, יכול להיות שמישהו לא קורא את הדף שמתחיל בכותרת. תכננו את העיצוב שלכם תוך התחשבות באנשים עם מוגבלויות.

דבר אחד שצריך לעשות: להפסיק ליצור גלילה אינסופית

Alexandra: יש דבר אחד שהיית רוצה שמהנדסים יתחילו לעשות כדי לשפר את הנגישות של האתרים שלהם?

אליסה: גלילה אינסופית היא מכה, ואף אחד לא צריך להשתמש בה. לא הצלחתי למצוא דברים, ואני צריך למצוא דברים! בנוסף, זה פוגע מאוד בביצועים.

בנוסף, העברת פריטים באופן ויזואלי וב-DOM היא מאוד מעצבנת. סדר הכרטיסיות חשוב, במיוחד למשתמשים במקלדת.

---

מידע נוסף על מחקרים ויוזמות של Google בנושא נגישות בנוסף למשאבי פיתוח האינטרנט בLearn Accessibility, ‏ Google יצרה קורס נגיש לתיעוד: Tech Writing for Accessibility.

אפשר לעקוב אחרי צוות הנגישות של Google בטוויטר בכתובת @GoogleAccess ואחרי צוות Chrome בכתובת @ChromiumDev.