תאריך פרסום: 22 בינואר 2025
חברת QuintoAndar שיפרה משמעותית את הביצועים של האתר שלה על ידי הפחתת מהירות התגובה לאינטראקציה באתר (INP) ב-80%, מה שהוביל לעלייה של 36% בהמרות בהשוואה לשנה הקודמת (YoY). אנחנו מבינים כמה חשוב שאתרים יהיו מהירים ורספונסיביים כדי שהמשתמשים יתעניינו בהם, ולכן יישמנו את "קוד צהוב" כדי לתת עדיפות לביצועים בכל הצוותים.
בעזרת כלים כמו מעקב אחר משתמשים אמיתיים (RUM) ושיטות כמו async/await לאופטימיזציה של משימות שנמשכות הרבה זמן ומעברים ב-React, הצליחו ב-QuintoAndar לקצר את מועדי האינטראקציה ולשפר את חוויית המשתמש. השינויים – כולל הסרת פיקסלים של צד שלישי ועיבוד אופטימיזציות – הובילו לשיפור במדדי הביצועים. 78% מהדפים עומדים עכשיו בסף "טוב" של INP של 200 אלפיות השנייה או פחות, בהשוואה ל-42% לפני השינויים. בנוסף, רק 6.9% מהדפים מציעים חוויה גרועה, בהשוואה ל-32% כשהתחלנו.
הבעיה
QuintoAndar היא פלטפורמת הדיור הגדולה ביותר בברזיל, עם מודעות פעילות גם בכמה מדינות באמריקה הלטינית. חיפוש Google הוא הערוץ הגדול ביותר באינטרנט בתחום הנדל"ן, ולכן השגת תנועה אורגנית חיונית לעסק. בנוסף, חשוב מאוד לספק חוויית משתמש מצוינת כדי לשמור על התעניינות המשתמשים ולעזור להם למצוא את בית החלומות שלהם.
בתחילת 2024, ב-QuintoAndar הבינו שלמרות שכנראה יש להם את הפלטפורמה הכי טובה בשוק, הם יכולים לספק חוויית משתמש טובה יותר שתוביל לשיעורי המרה גבוהים יותר. זה התברר כשהמדד מהירות התגובה לאינטראקציה באתר (INP) נוסף ל-Core Web Vitals. למעשה, ל-QuintoAndar היה את ה-INP הכי גרוע בהשוואה למתחרים שלנו.
צוות ה-SEO וביצועי האתר של QuintoAndar היה מודע להשפעה השלילית של INP גבוה על חוויית המשתמש, והחליט לפעול. עם תוכנית פעולה מוגדרת היטב, הם התחילו לעבוד על סדרה של שיפורים טכניים ותוכניים שמטרתם לא רק להפחית את ה-INP, אלא גם לשפר את רמת המעורבות של משתמשים ואת שיעורי הקליקים.
זהו הסיפור של QuintoAndar, שהצליחה להפחית את ה-INP ב-80%, וכתוצאה מכך נהנתה מעלייה משמעותית בהמרות ומשיפורים בחוויית המשתמש. במקרה לדוגמה הזה נבחן את האסטרטגיות שהוטמעו, את האתגרים שהחברה התמודדה איתם ואת התוצאות שהיא השיגה.
קוד צהוב: מתן עדיפות לביצועים באינטרנט
הצוות של QuintoAndar ידע שביצועי האתר חיוניים לא רק לחוויית המשתמש אלא גם להצלחה העסקית הכוללת, ושהאתר צריך להיות מהיר ורספונסיבי כדי להגביר את המעורבות ולשפר את שימור המשתמשים. לכן, הם הבינו שכדי להשיג את התוצאות האלה, נדרש מאמץ מתמשך ומתואם בכל הארגון. בעקבות זאת, QuintoAndar הכריזה על "קוד צהוב".
המושג "קוד צהוב" נוצר ב-Google כדי לתת מענה לצורך בשיפור המהירות. הוא מעניק למנהל ייעודי את הסמכות לגייס כל עובד בחברה כדי לעזור, בלי קשר לפרויקטים הנוכחיים שלו.
ב-QuintoAndar, "קוד צהוב" שימש כמערכת התרעה פנימית שנועדה לתעדף שיפורים בביצועי האתר בתוך הארגון. כשהוכרז מצב "קוד צהוב", הוא הוביל לפעולה מיידית ומתואמת של צוותים שונים בחברה כדי לטפל בבעיות שקשורות לביצועים ולפתור אותן.
איך QuintoAndar זיהתה הזדמנויות משמעותיות וביצעה אופטימיזציות
עיכובים של יותר מ-200 אלפיות השנייה מורגשים על ידי המשתמשים, וכל השהיה משמעותית מעבר לכך פוגעת בחוויית המשתמש. לכן מדד ה-INP כל כך חשוב: הוא מעריך את מידת הרספונסיביות הכוללת של דף לאינטראקציות של משתמשים, לפי זמן האחזור של כל האינטראקציות שמגיעות מקליקים, מהקשות ומהמקלדת ומתרחשות בכל מחזור החיים של הדף.
עם זאת, כדי לשפר את המדד הזה צריך להתעמק בפרטים. השלב הראשון של QuintoAndar היה לזהות אילו שלבים ורכיבים בחוויית המשתמש גרמו לאינטראקציות איטיות. אפשר לעשות את זה באמצעות שיטות של מעקב אחר משתמשים אמיתיים (RUM), שמאפשרות מעקב מפורט אחרי אינטראקציות איטיות. הניתוח כולל פירוק של ה-INP לחלקי משנה כמו עיכוב בקלט, זמן עיבוד ועיכוב בהצגה, וגם ניתוח של פריימים ארוכים של אנימציה (LoAF).
בתהליך הזה, אפשר היה לזהות, לדוגמה, שרכיבים מסוימים בחוויית החיפוש של הנכס גרמו למועד אינטראקציה של 4 שניות באחוזון ה-75 (השפיעו על 25% מהמשתמשים). אופטימיזציה של משימות שנמשכות הרבה זמן הובילה לשיפורים משמעותיים בהרבה אינטראקציות איטיות שמשפיעות על ה-INP. כדי לעשות את זה, הם השתמשו ב-async/await כדי ליצור נקודות עצירה בקוד ה-JavaScript של QuintoAndar:
function yieldToMain () {
return new Promise(resolve => {
setTimeout(resolve, 0);
});
}
כך המשתמשים יכולים לקבל משוב חזותי שימושי מהר יותר. במקרה של QuintoAndar, הוצג ספינר, השרשור הראשי הועבר למשימות אחרות, אולי בעדיפות גבוהה יותר, ואז שאר העבודה שצריך לבצע בהתחלה יכולה להתחדש אחרי ההעברה:
async function handleFilterClick () {
showLoadingSpinner();
await yieldToMain(); // Yield point
await loadFilterData();
showModal();
}
שיטה נוספת שנמצאת בשימוש נרחב, והיא חיונית למי שמפתח אפליקציות באמצעות React, היא שימוש במעברים. מכיוון ש-React תומך עכשיו במעברים, ב-QuintoAndar יכלו להשתמש ב-hook useTransition כדי לעדכן את מצב האפליקציה בלי לחסום את ממשק המשתמש.
import React, { useState, useTransition } from 'react';
function App() {
const [isPending, startTransition] = useTransition();
const [value, setValue] = useState('');
const onInput>Change = event = {
setValue(event.target.value) // high-priority
star>tTransition(() = {
// Time-consuming task—for example, filter and update the list...
});
}
< return (
div> classNam<e="App"
input
value={value}
onChange={onInputChange}
placeholder=&>#39;Sta<rt t>yping...'
/
/div
);
}
export default App;
בנוסף לשיטות שצוינו, QuintoAndar הטמיעה שיפורים אחרים כמו שימוש בשמירת תוצאות של פונקציות, השהיה, בקרים לביטול, השהיה, וכתוצאה מכך חלו שיפורים ב-INP.
לדוגמה, בקוד הקודם אפשר להשתמש ב-debouncing, טכניקה שמעכבת את ההפעלה של פונקציה עד שעובר פרק זמן מסוים של חוסר פעילות. כך אפשר למנוע עדכונים מיותרים כשהמשתמש מקליד במהירות.
useEffect(() => {
const handler = setTimeout(() => {
setDebouncedValue(value);
}, 300); // Adjust debounce delay as needed
return () => clearTimeout(handler);
}, [value]);
בנוסף, השימוש בסה"כ זמן חסימה (TBT) כשרת proxy ל-INP אפשר ל-QuintoAndar להעריך את ההשפעה של שינויים מבניים גדולים שבוצעו, כמו:
- הסרת פיקסלים של צד שלישי מהלקוח.
- הסרת CSS-in-JS.
- אופטימיזציות של עיבוד.
יוזמות כאלה חשובות כי הן מטפלות ישירות בעיכוב בקלט, שהוא הזמן שעובר מהרגע שהמשתמש מתחיל אינטראקציה ועד שהגורמים המטפלים באירועים שרשומים לאינטראקציה הזו מתחילים לפעול. עיכובים בקלט בדרך כלל מתארכים כשמשימות אחרות פועלות בזמן שהמשתמש מתחיל אינטראקציה עם הדף. ב-QuintoAndar, עיכוב הקלט היה אחד הגורמים העיקריים לשינוי ב-INP, בגלל המספר הגדול של המשימות שפועלות ב-thread הראשי במהלך טעינת הדף הראשונית.
ניהול ביצועי האתר כדי למנוע רגרסיות
לא מספיק לתעדף ולפתור בעיות בביצועים אם אי אפשר למנוע רגרסיות. כשהיו נסיגות בביצועים של QuintoAndar בעבר, הם הבינו שחשוב ליצור מנגנון ניהול חזק כדי למנוע נסיגה במאמצים לשיפור הביצועים.
השלב הראשון היה להגדיר מנגנוני התראה לכל מדד, בפילוח לפי סוג האפליקציה או חוויית השימוש – או שניהם. באמצעות נתוני מדדים שנאספים ממשתמשים אמיתיים, QuintoAndar יכולה לעקוב אחרי הביצועים ולשלוח את הנתונים האלה למסד נתונים של סדרות עתיות, שבו אפשר להשתמש בכלים כדי ליצור מרכזי בקרה והתראות מפולחות.
בנוסף להתראות קבועות, ב-QuintoAndar הטמיעו גם התראות עם ערכי סף משתנים שמזהות תוצאות חריגות, כדי להודיע לצוות הפיתוח כשהתנאים יוצאים משליטה, עוד לפני שהם מגיעים לערך הסף הקבוע. בנוסף, ב-QuintoAndar הקימו ועדה שמתכנסת פעם בשבועיים כדי להתאים את הספים של ההתראות האלה.
כדי לטפל באירועים, נוצר תהליך שבוצע בקפידה באמצעות מדריכי הפעלה, שמפרטים את ההליך שיש לבצע עבור כל סוג של בעיה שעלולה להתרחש. כל מי שעוסק בהנדסה יכול לפעול לפי מדריכי ההפעלה האלה.
לבסוף, כדי למנוע מבעיות INP להגיע לסביבת הייצור, QuintoAndar הטמיעה מערכת של גרסה איטרטיבית לקהל מצומצם (canary release) שמספקת גרסה חדשה בשלבים למשתמשים (לדוגמה, באופן מצטבר מ-1%, 10%, 65% ולבסוף ל-100%). בכל שלב של איזון מחדש, גרסת ה-Canary נבדקת כדי לראות אם היא גורמת לביצועים גרועים יותר אצל המשתמש. אם כן, מתבצעת החזרה אוטומטית למצב הקודם, כדי למנוע מתכונות לא אופטימליות לעבור באופן מלא לייצור.

לסיכום, הפעולות העיקריות שבוצעו:
- התראות מוגדרות היטב (קבועות ומשתנות) עם ועדות דו-שבועיות לשיפור הסף.
- נהלים לטיפול באירועים עם מדריכי הפעלה מפורטים.
- גרסאות איטרטיביות לקהל מצומצם (canary releases) עם אימותי ביצועים כדי להגביל את ההשפעה של ירידות פוטנציאליות בביצועים.
תוצאות
תעדוף נכון של הביצועים בארגון, צוות ייעודי לביצועים ושימוש בשיטות אופטימיזציה הובילו להפחתה של 80% ב-INP, כפי שנמדד בנתוני ה-RUM שלנו. בתרשים הבא מוצג מדד ה-INP בנייד, שבו אפשר לראות ירידה מהירה בהתחלה. השיפור הזה נובע מתיקונים של אינטראקציות שהיו בעייתיות במיוחד. הוא גם מדגיש ירידה עקבית שנשמרה לאורך השנה, ומדגים את החשיבות של תהליך הפיקוח במניעת רגרסיות.

השיפורים האלה באו לידי ביטוי גם במרכז הבקרה של CrUX, שבו ל-QuintoAndar יש עכשיו INP של פחות מ-200 אלפיות השנייה באחוזון ה-75, כאשר 78% מהדפים שלו פועלים מתחת לסף הזה, ורק 6.9% מהדפים מספקים חוויית שימוש גרועה – מספר שהולך ופוחת בהתמדה מדי חודש.

התוצאה הזו הייתה קריטית להשפעה ישירה על העסק של QuintoAndar. ב-QuintoAndar הבחינו בעלייה של 36% בנפח ההמרות בהשוואה לשנה הקודמת (לקוחות פוטנציאליים חדשים, שבמקרה של QuintoAndar הם אנשים שקבעו ביקור בנכס). התוצאה הזו קשורה באופן הדוק, אבל לא בלעדי, לשיפור במעורבות שהם השיגו בזכות חוויית משתמש טובה יותר.

סיכום
שיפור הביצועים באינטרנט הוא משימה מאתגרת. לפעמים זה אפילו יכול להיות קצת יותר מדי. כשהחברה QuintoAndar התחילה את דרכה, לא היו לה את כל התשובות. אבל כשהם פירקו את הבעיה, התמקדו בבעיות שהכי משפיעות על המשתמשים ועודדו שיתוף פעולה בין הצוותים, הם הצליחו להתקדם. לא צריך לתקן הכול בבת אחת. גם שינויים קטנים ומצטברים יכולים להוביל לשיפורים משמעותיים. כדי לשפר את הביצועים ואת חוויית המשתמש, אתם צריכים לעשות את הצעד הראשון: לזהות את צווארי הבקבוק הכי גדולים, להתנסות באופטימיזציות או להגביר את המודעות בקרב הצוות.