טיפוגרפיה

יצירת תוכן נגיש ועיצוב שלו היא לא רק בחירה של גופן שקל לקרוא. גם אם משתמשים בסוגי גופן נגישים, אנשים עם לקות ראייה, לקות קוגניטיבית, לקות שפה או לקות למידה עשויים להתקשות לעבד את הטקסט בגלל רכיבים אחרים, כמו וריאציות של הגופן, גודל, רווחים וקירור (kerning) – ואלה רק כמה דוגמאות.

במודול הזה נסביר על שיקולים בסיסיים בתכנון שיעזרו לכם ליצור תוכן שמכיל מגוון רחב יותר של אנשים, וכך להגיע ליותר אנשים.

גופן

גורם משמעותי שיכול להשפיע מאוד על נגישות הטקסט הוא סוג הגופן. הבחירה שלכם בגופן ובסגנון יכולה להפוך כל עיצוב דף למוצלח או לכישלון.

שימוש בגופנים נגישים יכול להועיל לאנשים עם הפרעות קריאה, למידה ותשומת לב, כמו דיסלקציה והפרעת קשב וריכוז (ADHD), וגם לאנשים עם ראייה לקויה.

בחרו גופנים נפוצים הדרך המהירה ביותר ליצור עיצוב נגיש היא לבחור גופן נפוץ (כמו Arial,‏ Times New Roman,‏ Calibri,‏ Verdana ועוד רבים).

מחקרים רבים על גופנים שבהם נבדקו אנשים עם מוגבלויות מראים שסוגי גופנים נפוצים מאפשרים מהירות קריאה גבוהה יותר ורמת הבנה עמוקה יותר בהשוואה לסוגי גופנים נדירים. גופנים נפוצים לא נגישים יותר מגופנים אחרים באופן מהותי, אבל לאנשים מסוימים עם מוגבלויות קל יותר לקרוא אותם כי יש להם הרבה ניסיון בעבודה עם הגופנים האלה (או בעבודה לצד הגופנים האלה).

בנוסף לבחירת גופן נפוץ, חשוב להימנע מגופנים מעוטרים או בכתב יד, וגם מגופנים שבהם יש רק סוג אחד של אותיות (למשל, רק אותיות גדולות). גופנים מיוחדים עם עיצוב כתב יד, צורות מוזרות או תכונות אומנויות כמו קווים דקים עשויים להיראות יפה, אבל קשה יותר לאנשים עם מוגבלויות לקרוא אותם בהשוואה לגופנים נפוצים.

מאפייני האותיות וריווח בין אותיות

המחקר בנושא האם קל יותר לקרוא גופנים עם serif או בלי serif לא מספק תוצאות חד-משמעיות, אבל מספרים, אותיות או שילובים מסוימים עלולים לבלבל אנשים עם לקויות למידה מבוססות-שפה ולקויות קוגניטיביות. אנשים עם סוגי המוגבלויות האלה צריכים לראות כל אות וספרה בצורה ברורה, עם מאפיינים ייחודיים, כדי שלא יתבלבו אותיות עם ספרות.

אותיות נפוצות שעלולות לפגוע בקריאוּת הן האות "I" (הודו) באותיות רישיות, האות "l" (חסה) באותיות קטנות והמספר "1". באופן דומה, לפעמים קוראים מסוימים מבחינים בין אותיות כמו b/d, ‏ p/q, ‏ f/t, ‏ i/j,‏ m/w ו-n/u רק אם הן מופיעות בצד שמאל או בצד ימין, או למעלה או למטה.

גם כשמרווחי האותיות או ההפרדה בין האותיות קרובים מדי, קשה יותר לקרוא את הטקסט. חשוב לשים לב במיוחד למרווחים בין האותיות, במיוחד בין שתי האותיות הבעייתיות r/n. אחרת, מילים כמו 'חוט' עלולות להפוך ל'יאם' או 'חרטום' ל'גזע', וכך לשנות לחלוטין את המשמעות של הטקסט.

אוספים של גופנים בקוד פתוח, כמו Google Fonts, יכולים לעזור לכם לבחור את הגופן הכי כוללני לעיצוב הבא שלכם. אם אתם משתמשים במוצרי Adobe, אתם יכולים להטמיע ישירות בתכנים שלכם משפחת גופנים נגישות של שותפי ייצור גופנים – כולל Google Fonts נבחרים.

כשמחפשים את הגופן הבא, חשוב לשים לב במיוחד לדברים הבאים:

• כשהדבר אפשרי, כדאי להשתמש בגופנים נפוצים.
• מומלץ להימנע משימוש בגופנים מורכבים או בכתב יד, ובגופנים עם תווים בגודל אחד בלבד.
• בוחרים גופן עם מאפיינים ייחודיים, תוך התמקדות באותיות I, l ו-1 באותיות גדולות וקטנות.
• בודקים שילובים מסוימים של אותיות כדי לוודא שהם לא תמונה מדויקת של המראה שלהם.
• בודקים את המרווחים בין האותיות, במיוחד בין r ל-n.

גודל הגופן וסגנון הטיפוגרפי

אנשים נוטים לחשוב שבחירת משפחת גופנים נגישה היא כל מה שצריך כדי ליצור תוכן שמכיל את כולם, אבל חשוב גם להביא בחשבון את גודל הגופן ואת סגנון הטקסט בדף.

לדוגמה, אנשים עם ליקוי ראייה או עיוורון צבעים לא יכולים לקרוא חלק מהתוכן אם הוא קטן מדי, והם צריכים להשתמש באמצעי עזר טכני כמו הגדלת התצוגה בדפדפן כדי לקרוא את התוכן. משתמשים אחרים, כמו אנשים עם דיסלקציה או הפרעות קריאה, עשויים להיתקל בבעיות בקריאת טקסט נטוי. קוראים מסך מתעלמים לרוב משיטות עיצוב, כמו כתב מודגש וכתב נטוי, ולכן המשתמשים העיוורים או עם לקות ראייה לא מבינים את הכוונה של הסגנונות האלה.

h2 {font-size: 16px;}

h2 {font-size: 1rem;}

אי אפשר לחזות את הצרכים של כל משתמש, ולכן כשאתם מוסיפים גופנים לאתרים ולאפליקציות אינטרנט, חשוב להביא בחשבון את ההנחיות הבאות:

• צריך להגדיר את גדלי הגופן הבסיסיים באמצעות ערך יחסי (%,‏ rem או em) כדי לאפשר שינוי בגודל.
• כדי לשפר את הקריאוּת, כדאי להגביל את מספר הווריאציות של הגופן, כמו צבע, מודגש, אותיות רישיות ונטוי. במקום זאת, כדאי להשתמש בשיטות להדגשת מילים בטקסט, כמו כוכביות, מקפים או הדגשת מילה ספציפית.
• כשהדבר אפשרי, השתמשו בתגי עיצוב במקום בטקסט בתמונות. קוראי מסך לא יכולים לקרוא טקסט מוטמע בתמונות (בלי הוספת קוד נוסף), וטקסט מוטמע יכול גם להפוך לפוקסלציה כשמשתמשים עם לקות ראייה מגדילים אותו.

מבנה ופריסה

הגופן, גודל הגופן והסגנון הטיפוגרפי חשובים לטיפוגרפיה נגישה, אבל גם המבנה והפריסה של הטקסט בדף יכולים להיות חשובים באותה מידה להבנת המשתמש.

פריסות מורכבות יכולות להוות מחסום אמיתי לאנשים עם ראייה לקויה, עם לקויות קריאה ול6.1 מיליון האנשים בארה"ב עם הפרעת קשב וריכוז. סוגי המוגבלויות האלה מקשים על אנשים להישאר במקום הנכון ולעקוב אחרי הכתוב, בגלל היעדר נתיבים לינאריים ברורים, כותרות חסרות ורכיבים לא מקובצים.

אחד מהיבטים חשובים של עיצוב פריסת גישה הוא להבדיל בין אלמנטים חיוניים זה מזה ולקבץ אלמנטים דומים יחד. אם הרכיבים קרובים מדי, יכול להיות שיהיה קשה להבין איפה מתחיל רכיב אחד ומסתיים רכיב אחר, במיוחד אם יש להם עיצוב דומה.

כדאי לחשוב על הטקסט כעל אוסף של נקודות בודדות ברשימה. כך תוכלו לתכנן את מבנה הדף הכולל ולהשתמש בכותרות, בכותרות משנה וברשימות כשזה מתאים.

ריווח

מרווחים בין פסקאות, בין משפטים ובין מילים עוזרים לקוראים לשמור על המיקוד בטקסט ומוסיפים להבנה החזותית הכוללת של הדף. שורות ארוכות של טקסט יכולות להוות מכשול לקוראים עם מוגבלויות, כי קשה להם לעקוב אחרי הטקסט.

קל יותר לקוראים להמשיך לשורה הבאה כשהטקסט מוצג בבלוק צר.

התאמת תוכן

בעיה נוספת שאנשים רבים עם מוגבלויות נתקלים בה היא קריאת תוכן שמוגדר בתצוגת 'הצדקה'. הרווחים הלא אחידים בין המילים בטקסט שמיושר לשני הצדדים עלולים לגרום ליצירת 'נהרות של רווחים' בחלק התחתון של הדף, וכך להקשות על הקריאה של הטקסט.

שיוך הטקסט לשני הצדדים עלול גם לגרום למילים להתקבץ יחד או להתמתח בדרכים לא טבעיות, כך שקשה לקוראים לזהות את גבולות המילים.

למרבה המזל, יש הנחיות ברורות לגבי רווחים וכלים כמו Good Line-Height ומחשבון היחס הזהב שיעזרו לנו לשפר את הנגישות של הטקסט. שילוב ההנחיות האלה עוזר לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ליקויי קריאה וליקויי ראייה להתמקד יותר בתוכן ופחות בפריסה.

שיטות מומלצות למבנה ולפריסה

כשאתם בוחרים את המבנה והפריסה, חשוב:

• כדי לפצל את הדף לקטעים, אפשר להשתמש ברכיבים כמו כותרות, כותרות משנה, רשימות, מספרים, קטעי ציטוט וקיבוצים חזותיים אחרים.
• משתמשים בפסקאות, במשפטים וברווחים בין מילים מוגדרים בבירור.
• כדאי ליצור עמודות של טקסט ברוחב של פחות מ-80 תווים (40 תווים עבור לוגוגרמות).
• הימנעו מיישור פסקאות שמתקבלות כתוצאה מכך "נהרות של רווחים" בתוך הטקסט.

מסקנות לגבי טיפוגרפיה נגישה

אפשר לומר שהטיפוגרפיה נגישה אם היא מבוססת על החלטות עיצוב הגיוניות, בהתאם לידע שלכם לגבי הצרכים של המשתמשים. כדאי לזכור את המודול הזה בזמן שאתם מתכננים ויוצרים את התוכן, כדי שתוכלו לתקשר בצורה ברורה עם מספר האנשים הגדול ביותר.

בדיקת ההבנה

מבחן בנושא מדידת הנגישות