בניית רכיב סרגל צד

סקירה בסיסית על בניית סרגל צד נשלף רספונסיבי

בפוסט הזה אני רוצה לשתף אתכם איך יצרתי אב טיפוס של רכיב Sidenav לאינטרנט, שהוא רספונסיבי, עם שמירת מצב, תומך בניווט באמצעות המקלדת, פועל עם ובלי JavaScript ופועל בדפדפנים שונים. נסו את ההדגמה.

אם אתם מעדיפים לצפות בסרטון, הנה גרסת YouTube של הפוסט הזה:

סקירה כללית

לא קל לבנות מערכת ניווט רספונסיבית. חלק מהמשתמשים ישתמשו במקלדת, לחלק יהיו מחשבים שולחניים חזקים וחלק יבקרו ממכשיר נייד קטן. כל מי שמבקר באתר צריך להיות מסוגל לפתוח ולסגור את התפריט.

הדגמה של פריסה רספונסיבית ממחשב לנייד
עיצוב בהיר וכהה ב-iOS וב-Android

טקטיקות לאתרים

בניתוח הרכיבים הזה, היה לי העונג לשלב כמה תכונות קריטיות של פלטפורמת האינטרנט:

  1. CSS :target
  2. רשת CSS
  3. טרנספורמציות ב-CSS
  4. שאילתות מדיה ב-CSS להעדפות של אזור התצוגה והמשתמש
  5. ‫JS לשיפורים בחוויית המשתמש ב-focus

בפתרון שלי יש סרגל צד אחד והוא מופעל רק באזור תצוגה של 540px או פחות. 540px תהיה נקודת העצירה שלנו למעבר בין הפריסה האינטראקטיבית לנייד לבין הפריסה הסטטית למחשב.

מחלקה מדומה :target ב-CSS

קישור אחד של <a> מגדיר את גיבוב כתובת ה-URL ל-#sidenav-open והשני מגדיר אותו לריק (''). לבסוף, לרכיב יש את id כדי להתאים לגיבוב:

<a href="#sidenav-open" id="sidenav-button" title="Open Menu" aria-label="Open Menu">

<a href="#" id="sidenav-close" title="Close Menu" aria-label="Close Menu"></a>

<aside id="sidenav-open">
  …
</aside>

לחיצה על כל אחד מהקישורים האלה משנה את מצב ה-hash של כתובת ה-URL של הדף, ואז באמצעות פסאודו-מחלקה אני מציג ומסתיר את סרגל הניווט הצדדי:

@media (max-width: 540px) {
  #sidenav-open {
    visibility: hidden;
  }

  #sidenav-open:target {
    visibility: visible;
  }
}

רשת CSS

בעבר השתמשתי רק בפריסות וברכיבים של סרגל צד עם מיקום מוחלט או קבוע. אבל ב-Grid, עם התחביר grid-area, אפשר להקצות כמה רכיבים לאותה שורה או עמודה.

מקבצים

רכיב הפריסה הראשי #sidenav-container הוא רשת שיוצרת שורה אחת ו-2 עמודות, אחת מכל אחת מהן נקראת stack. כשהמקום מוגבל, CSS מקצה את כל הצאצאים של הרכיב <main> לאותו שם רשת, וממקם את כל הרכיבים באותו מקום, כך שנוצרת ערימה.

#sidenav-container {
  display: grid;
  grid: [stack] 1fr / min-content [stack] 1fr;
  min-height: 100vh;
}

@media (max-width: 540px) {
  #sidenav-container > * {
    grid-area: stack;
  }
}

‫<aside> הוא הרכיב שמונפש ומכיל את הניווט הצדדי. יש לו 2 צאצאים: מאגר הניווט <nav> בשם [nav] ורקע <a> בשם [escape], שמשמש לסגירת התפריט.

#sidenav-open {
  display: grid;
  grid-template-columns: [nav] 2fr [escape] 1fr;
}

משנים את הערכים של 2fr ו-1fr כדי למצוא את היחס הרצוי בין שכבת-העל של התפריט לבין כפתור הסגירה ברווח (negative space).

הדגמה של מה שקורה כשמשנים את היחס.

טרנספורמציות ומעברים בתלת-ממד ב-CSS

הפריסה שלנו מוערמת עכשיו בגודל של אזור תצוגה בנייד. עד שאוסיף סגנונות חדשים, הוא יופיע מעל המאמר כברירת מחדל. הנה כמה דוגמאות לממשק משתמש שאני רוצה להשיג בקטע הבא:

  • אנימציה של פתיחה וסגירה
  • הנפשה עם תנועה רק אם המשתמש מסכים לכך
  • הוספת אנימציה ל-visibility כדי שמיקוד המקלדת לא ייכנס לרכיב שמחוץ למסך

כשאני מתחיל להטמיע אנימציות תנועה, אני רוצה להתחיל עם נגישות בראש סדר העדיפויות.

תנועה נגישה

לא כולם ירצו חוויית תנועה של החלקה החוצה. בפתרון שלנו, ההעדפה הזו מיושמת על ידי התאמה של משתנה CSS של --duration בתוך שאילתת מדיה. הערך של שאילתת המדיה הזו מייצג את העדפת המשתמש במערכת ההפעלה לגבי תנועה (אם היא זמינה).

#sidenav-open {
  --duration: .6s;
}

@media (prefers-reduced-motion: reduce) {
  #sidenav-open {
    --duration: 1ms;
  }
}
הדגמה של האינטראקציה עם משך זמן ובלי משך זמן.

עכשיו, כשסרגל הניווט הצדדי נפתח ונסגר, אם המשתמש מעדיף תנועה מופחתת, אני מעביר את הרכיב לתצוגה באופן מיידי, ושומר על המצב ללא תנועה.

מעבר, שינוי, תרגום

סרגל צד מוסתר (ברירת מחדל)

כדי להגדיר את מצב ברירת המחדל של סרגל הניווט הצדדי בנייד למצב מחוץ למסך, אני ממקם את הרכיב באמצעות transform: translateX(-110vw).

הערה: הוספתי עוד 10vw לקוד הרגיל של -100vw מחוץ למסך, כדי לוודא שה-box-shadow של סרגל הניווט הצדדי לא מציץ לתוך אזור התצוגה הראשי כשהוא מוסתר.

@media (max-width: 540px) {
  #sidenav-open {
    visibility: hidden;
    transform: translateX(-110vw);
    will-change: transform;
    transition:
      transform var(--duration) var(--easeOutExpo),
      visibility 0s linear var(--duration);
  }
}
Sidenav in

כשהרכיב #sidenav תואם ל-:target, מגדירים את המיקום של translateX() ל-0, וצופים ב-CSS מחליק את הרכיב מהמיקום החיצוני שלו -110vw למיקום הפנימי שלו 0 מעל var(--duration) כשמשנים את ה-hash של כתובת ה-URL.

@media (max-width: 540px) {
  #sidenav-open:target {
    visibility: visible;
    transform: translateX(0);
    transition:
      transform var(--duration) var(--easeOutExpo);
  }
}

חשיפה של מעבר

המטרה עכשיו היא להסתיר את התפריט מקוראי מסך כשהוא לא מוצג, כדי שהמערכות לא יתמקדו בתפריט שלא מוצג במסך. כדי לעשות את זה, אני מגדיר מעבר של הרשאות הגישה כשהערך של :target משתנה.

  • כשנכנסים, לא צריך לשנות את החשיפה. הרכיב צריך להיות גלוי מיד כדי שאוכל לראות אותו נכנס בהחלקה ומקבל את המיקוד.
  • כשיוצאים, משנים את החשיפה אבל מעכבים אותה, כך שהיא תשתנה ל-hidden בסוף המעבר החוצה.

שיפורים בחוויית המשתמש (UX) של הנגישות

הפתרון הזה מסתמך על שינוי כתובת ה-URL כדי לנהל את המצב. באופן טבעי, צריך להשתמש כאן ברכיב <a>, והוא מקבל כמה תכונות נגישות נחמדות בחינם. בואו נוסיף לרכיבים האינטראקטיביים תוויות שמסבירות בבירור את המטרה שלהם.

<a href="#" id="sidenav-close" title="Close Menu" aria-label="Close Menu"></a>

<a href="#sidenav-open" id="sidenav-button" class="hamburger" title="Open Menu" aria-label="Open Menu">
  <svg>...</svg>
</a>
הדגמה של חוויית המשתמש באינטראקציה עם הקריינות והמקלדת.

עכשיו, כפתורי האינטראקציה הראשיים שלנו מציינים בבירור את הפעולה שלהם גם בעכבר וגם במקלדת.

:is(:hover, :focus)

הפסאודו-סלקטור הפונקציונלי השימושי הזה ב-CSS מאפשר לנו לכלול במהירות את סגנונות הריחוף שלנו על ידי שיתוף שלהם גם עם המיקוד.

.hamburger:is(:hover, :focus) svg > line {
  stroke: hsl(var(--brandHSL));
}

הוספת JavaScript

כדי לסגור, לוחצים על escape

המקש Escape במקלדת אמור לסגור את התפריט, נכון? בואו נחבר את זה.

const sidenav = document.querySelector('#sidenav-open');

sidenav.addEventListener('keyup', event => {
  if (event.code === 'Escape') document.location.hash = '';
});
היסטוריית הדפדפן

כדי למנוע מהאינטראקציה של הפתיחה והסגירה להוסיף כמה רשומות להיסטוריית הגלישה של הדפדפן, מוסיפים את קוד ה-JavaScript הבא בתוך השורה של לחצן הסגירה:

<a href="#" id="sidenav-close" title="Close Menu" aria-label="Close Menu" onchange="history.go(-1)"></a>

הפעולה הזו תסיר את הרשומה של היסטוריית כתובות ה-URL בסגירה, כאילו התפריט מעולם לא נפתח.

חוויית המשתמש ב-Focus

קטע הקוד הבא עוזר לנו להתמקד בלחצני הפתיחה והסגירה אחרי שהם נפתחים או נסגרים. אני רוצה שיהיה קל לעבור בין המצבים.

sidenav.addEventListener('transitionend', e => {
  const isOpen = document.location.hash === '#sidenav-open';

  isOpen
      ? document.querySelector('#sidenav-close').focus()
      : document.querySelector('#sidenav-button').focus();
})

כשסרגל הניווט הצדדי נפתח, מתמקדים בכפתור הסגירה. כשהתפריט הצדדי נסגר, המיקוד עובר לכפתור הפתיחה. כדי לעשות את זה, אני מפעיל את focus() ברכיב ב-JavaScript.

סיכום

עכשיו, אחרי שאתם יודעים איך אני עשיתי את זה, איך אתם הייתם עושים את זה? זה מאפשר ליצור ארכיטקטורת רכיבים מהנה! מי ייצור את הגרסה הראשונה עם משבצות? 🙂

בואו נגוון את הגישות שלנו ונלמד את כל הדרכים לבנות באינטרנט. צרו Glitch, צייצו לי את הגרסה שלכם, ואוסיף אותה לקטע רמיקסים של הקהילה שבהמשך.

הרשאה לקהילה ליצור רמיקסים