כללים והמלצות של PageSpeed

Ilya Grigorik
Ilya Grigorik

תאריך פרסום: 17 באוגוסט 2018

במדריך הזה נבחן את הכללים של PageSpeed Insights בהקשר: למה צריך לשים לב כשמבצעים אופטימיזציה של נתיב הרינדור הקריטי, ולמה.

הסרת JavaScript ו-CSS שחוסמים עיבוד

כדי להגיע לזמן המהיר ביותר לעיבוד ראשון, צריך לצמצם ואם אפשר גם לבטל את מספר המשאבים הקריטיים בדף, לצמצם את מספר הבייטים הקריטיים שהורדו ולבצע אופטימיזציה של אורך הנתיב הקריטי.

אופטימיזציה של השימוש ב-JavaScript

משאבי JavaScript חוסמים את המנתח כברירת מחדל, אלא אם הם מסומנים כ-async או נוספים באמצעות קטע קוד מיוחד של JavaScript. JavaScript שחוסם את המנתח מאלץ את הדפדפן להמתין ל-CSSOM ומשהה את הבנייה של ה-DOM, מה שעלול לגרום לעיכוב משמעותי בזמן עד לעיבוד הראשוני.

עדיף להשתמש במשאבי JavaScript אסינכרוניים

משאבים לא סינכרוניים מבטלים את החסימה של מנתח המסמכים ומאפשרים לדפדפן להימנע מחסימה ב-CSSOM לפני הפעלת הסקריפט. בדרך כלל, אם הסקריפט יכול להשתמש במאפיין async, זה גם אומר שהוא לא חיוני לעיבוד הראשוני. כדאי לטעון סקריפטים באופן אסינכרוני אחרי העיבוד הראשוני.

הימנעות מקריאות סינכרוניות לשרת

משתמשים ב-method‏ navigator.sendBeacon() כדי להגביל את הנתונים שנשלחים על ידי XMLHttpRequests ב-handlers של unload. בדפדפנים רבים, הבקשות האלה צריכות להיות סינכרוניות, ולכן הן יכולות להאט את המעברים בין הדפים, לפעמים באופן ניכר. הקוד הבא מראה איך להשתמש ב-navigator.sendBeacon() כדי לשלוח נתונים לשרת ב-handler של pagehide במקום ב-handler של unload.

<script>
  function() {
    window.addEventListener('pagehide', logData, false);
    function logData() {
      navigator.sendBeacon(
        'https://putsreq.herokuapp.com/Dt7t2QzUkG18aDTMMcop',
        'Sent by a beacon!');
    }
  }();
</script>

השיטה fetch() מספקת דרך טובה יותר לבקש נתונים באופן אסינכרוני. ‫fetch() מעבד תגובות באמצעות Promises במקום כמה גורמים מטפלים באירועים. בניגוד לתגובה ל-XMLHttpRequest, תגובת fetch() היא אובייקט של זרם נתונים. כלומר, קריאה ל-json() מחזירה גם Promise.

<script>
  fetch('./api/some.json')
    .then(
      function(response) {
        if (response.status !== 200) {
          console.log('Looks like there was a problem. Status Code: ' +  response.status);
          return;
        }
        // Examine the text in the response
        response.json().then(function(data) {
          console.log(data);
        });
      }
    )
    .catch(function(err) {
      console.log('Fetch Error :-S', err);
    });
</script>

ה-method‏ fetch() יכולה גם לטפל בבקשות POST.

<script>
  fetch(url, {
    method: 'post',
    headers: {
      "Content-type": "application/x-www-form-urlencoded; charset=UTF-8"
    },
    body: 'foo=bar&lorem=ipsum'
  }).then(function() { // Additional code });
</script>

דחיית הניתוח של JavaScript

כדי לצמצם את כמות העבודה שהדפדפן צריך לבצע כדי לעבד את הדף, כדאי לדחות את כל הסקריפטים הלא חיוניים שלא קריטיים ליצירת התוכן הגלוי לעיבוד הראשוני.

הימנעו מהרצה ארוכה של JavaScript

קוד JavaScript שפועל במשך זמן רב מונע מהדפדפן לבנות את ה-DOM ואת ה-CSSOM ולעבד את הדף, לכן כדאי לדחות למועד מאוחר יותר כל לוגיקת אתחול שלא חיונית לעיבוד הראשוני. אם צריך להריץ רצף אתחול ארוך, כדאי לפצל אותו לכמה שלבים כדי לאפשר לדפדפן לעבד אירועים אחרים ביניהם.

אופטימיזציה של השימוש ב-CSS

CSS נדרש כדי לבנות את עץ העיבוד, ו-JavaScript חוסם לעיתים קרובות את ה-CSS במהלך הבנייה הראשונית של הדף. חשוב לוודא שכל CSS לא חיוני מסומן כלא קריטי (לדוגמה, שאילתות מדיה להדפסה ושאילתות מדיה אחרות), ושכמות ה-CSS הקריטי וזמן ההצגה שלו קטנים ככל האפשר.

מקם CSS בראש המסמך

ציינו את כל משאבי ה-CSS מוקדם ככל האפשר במסמך ה-HTML, כדי שהדפדפן יוכל לגלות את תגי ה-<link> ולשלוח את הבקשה ל-CSS בהקדם האפשרי.

הימנעות מייבוא של CSS

ההוראה לייבוא CSS‏ (@import) מאפשרת לייבא כללים מגיליון סגנונות אחד לקובץ של גיליון סגנונות אחר. עם זאת, כדאי להימנע מההוראות האלה כי הן מוסיפות עוד שלבים לנתיב הקריטי: משאבי ה-CSS המיובאים מתגלים רק אחרי שגיליון הסגנונות של ה-CSS עם הכלל @import עצמו מתקבל ומנותח.

CSS מוטבע לחסימת עיבוד

כדי לשפר את הביצועים, כדאי להטמיע את ה-CSS הקריטי ישירות במסמך ה-HTML. כך אפשר למנוע סבבי בקשות נוספים בנתיב הקריטי, ואם עושים את זה נכון, אפשר להגיע לאורך נתיב קריטי של "סבב בקשות אחד" שבו רק ה-HTML הוא משאב חוסם.

משוב