מחזור החיים של עסקת תשלום

איך מוכרים משלבים אפליקציות תשלומים ואיך עסקאות תשלומים פועלות עם Payment Request API.

ממשקי Web Payments API הם תכונות תשלום ייעודיות שמוטמעות בדפדפן בפעם הראשונה. בעזרת Web Payments, השילוב של אפליקציות תשלומים באתרים של מוכרים הופך לפשוט יותר, וחוויית הלקוח משתפרת והופכת למאובטחת יותר.

כדי לקבל מידע נוסף על היתרונות של השימוש ב-Web Payments, כדאי לעיין במאמר העצמת אפליקציות תשלומים באמצעות Web Payments.

במאמר הזה נסביר איך מתבצעת עסקת תשלום באתר של מוכר, ואיך פועל השילוב של אפליקציית התשלומים.

התהליך כולל 6 שלבים:

  1. המוכר יוזם עסקת תשלום.
  2. המוכר מציג כפתור תשלום.
  3. הלקוח לוחץ על כפתור התשלום.

    תרשים של אתר של חנות גבינות עם כפתור BobPay (אפליקציית תשלומים).

  4. הדפדפן מפעיל את אפליקציית התשלומים.

    דיאגרמה של אתר חנות הגבינות עם אפליקציית BobPay שמופעלת במודל. במודל מוצגות אפשרויות המשלוח והעלות הכוללת.

  5. אם הלקוח משנה פרטים כלשהם (כמו אפשרויות משלוח או כתובת), המוכר מעדכן את פרטי העסקה בהתאם לשינוי.

    תרשים שבו מוצג לקוח שבוחר אפשרות משלוח אחרת במודל של אפליקציית BobPay. דיאגרמה שנייה שמראה את המוכר מעדכן את העלות הכוללת שמוצגת ב-BobPay.

  6. אחרי שהלקוח מאשר את הרכישה, המוכר מאמת את התשלום ומשלים את העסקה.

    תרשים שבו רואים את הלקוח לוחץ על

שלב 1: המוכר יוזם עסקת תשלום

כשהלקוח מחליט לבצע רכישה, המוכר יוזם את עסקת התשלום על ידי יצירת אובייקט PaymentRequest. האובייקט הזה כולל מידע חשוב על העסקה:

  • אמצעי תשלום קבילים והנתונים שלהם לעיבוד העסקה.
  • פרטים, כמו המחיר הכולל (חובה) ומידע על הפריטים.
  • אפשרויות שבהן המוכרים יכולים לבקש פרטי משלוח, כמו כתובת למשלוח ואפשרות משלוח.
  • המוכרים יכולים גם לבקש את הכתובת לחיוב, השם, כתובת האימייל ומספר הטלפון של המשלם.
  • המוכרים יכולים גם לכלול סוג משלוח אופציונלי (shipping,‏ delivery או pickup) ב-PaymentRequest. אפליקציית התשלומים יכולה להשתמש בזה כרמז להצגת התוויות הנכונות בממשק המשתמש שלה.
const request = new PaymentRequest([{
  supportedMethods: 'https://bobpay.xyz/pay',
  data: {
    transactionId: '****'
  }
}], {
  displayItems: [{
    label: 'Anvil L/S Crew Neck - Grey M x1',
    amount: { currency: 'USD', value: '22.15' }
  }],
  total: {
    label: 'Total due',
    amount: { currency: 'USD', value : '22.15' }
  }
}, {
  requestShipping: true,
  requestBillingAddress: true,
  requestPayerEmail: true,
  requestPayerPhone: true,
  requestPayerName: true,
  shippingType: 'delivery'
});
הוספת מזהה עסקה

יכול להיות שחלק מהמטפלים בתשלומים ידרשו מהמוכר לספק את מזהה העסקה שהם הנפיקו מראש כחלק מפרטי העסקה. שילוב אופייני כולל תקשורת בין השרת של בית העסק לבין השרת של הכלי לטיפול בתשלומים כדי לשמור את המחיר הכולל. כך לקוחות זדוניים לא יכולים לשנות את המחיר ולרמות את המוכר, כי בסוף העסקה מתבצע אימות.

המוכר יכול להעביר מזהה עסקה כחלק מהמאפיין data של האובייקט PaymentMethodData.

אחרי שפרטי העסקה סופקו, הדפדפן עובר תהליך של גילוי אפליקציות תשלומים שצוינו ב-PaymentRequest על סמך המזהים של אמצעי התשלום. כך הדפדפן יכול לקבוע איזו אפליקציית תשלומים להפעיל ברגע שהמוכר מוכן להמשיך בעסקה.

במאמר הגדרת אמצעי תשלום מוסבר בפירוט איך פועל תהליך הגילוי.

שלב 2: המוכר מציג כפתור תשלום

מוכרים יכולים לתמוך באמצעי תשלום רבים, אבל הם צריכים להציג רק את לחצני התשלום של אמצעי התשלום שהלקוח יכול להשתמש בהם בפועל. הצגת לחצן תשלום שלא ניתן להשתמש בו פוגעת בחוויית המשתמש. אם המוכר יכול לחזות שאמצעי תשלום שצוין באובייקט PaymentRequest לא יעבוד בשביל הלקוח, הוא יכול לספק פתרון חלופי או לא להציג את הכפתור הזה בכלל.

באמצעות מופע של PaymentRequest, מוכר יכול לבדוק אם אפליקציית התשלומים זמינה ללקוח.

האם אפליקציית התשלומים זמינה ללקוח?

ה-method‏ canMakePayment() של PaymentRequest מחזירה את הערך true אם אפליקציית תשלומים זמינה במכשיר של הלקוח. "זמין" פירושו שנמצאה אפליקציית תשלומים שתומכת באמצעי התשלום, ושאפליקציית התשלומים הספציפית לפלטפורמה מותקנת, או שאפליקציית התשלומים מבוססת-האינטרנט מוכנה לרישום.

const canMakePayment = await request.canMakePayment();
if (!canMakePayment) {
  // Fallback to other means of payment or hide the button.
}

שלב 3: הלקוח לוחץ על כפתור התשלום

כשהלקוח לוחץ על כפתור התשלום, המוכר מפעיל את ה-method‏ show() של המכונה PaymentRequest, וזה מפעיל מיד את ממשק המשתמש של התשלום.

אם המחיר הכולל הסופי נקבע באופן דינמי (לדוגמה, מאוחזר משרת), המוכר יכול לדחות את ההפעלה של ממשק המשתמש לתשלום עד שהמחיר הכולל ידוע.

דחיית ההשקה של ממשק המשתמש לתשלומים

הדגמה של דחיית ממשק המשתמש של התשלום עד לקביעת המחיר הסופי הכולל.

כדי לדחות את ממשק המשתמש של התשלום, המוכר מעביר הבטחה ל-method‏ show(). הדפדפן יציג אינדיקטור טעינה עד שההבטחה תתממש והעסקה תהיה מוכנה להתחיל.

const getTotalAmount = async () => {
  // Fetch the total amount from the server, etc.
};

try {
  const result = await request.show(getTotalAmount());
  // Process the result…
} catch(e) {
  handleError(e);
}

אם לא צוין Promise כארגומנט ל-show(), הדפדפן יפעיל את ממשק המשתמש של התשלום באופן מיידי.

שלב 4: הדפדפן מפעיל את אפליקציית התשלומים

הדפדפן יכול להפעיל אפליקציית תשלומים ספציפית לפלטפורמה או מבוססת-אינטרנט. (כאן מוסבר איך Chrome קובע איזו אפליקציית תשלומים להפעיל).

אופן הפיתוח של אפליקציית התשלומים תלוי ברובו במפתח, אבל האירועים שנשלחים מהמוכר ואליו, וגם מבנה הנתונים שמועברים עם האירועים האלה, הם סטנדרטיים.

כשאפליקציית התשלומים מופעלת, היא מקבלת את פרטי העסקה שהועברו לאובייקט PaymentRequest בשלב 1, שכוללים את הפרטים הבאים:

  • נתוני אמצעי התשלום
  • מחיר כולל
  • אפשרויות תשלום

אפליקציית התשלומים משתמשת בפרטי העסקה כדי לתייג את ממשק המשתמש שלה.

שלב 5: איך המוכר יכול לעדכן את פרטי העסקה בהתאם לפעולות של הלקוח

הלקוחות יכולים לשנות את פרטי העסקה, כמו אמצעי התשלום ואפשרות המשלוח, באפליקציית התשלומים. בזמן שהלקוח מבצע שינויים, המוכר מקבל את אירועי השינוי ומעדכן את פרטי העסקה.

יש ארבעה סוגים של אירועים שמוכרים יכולים לקבל:

  • אירוע של שינוי אמצעי התשלום
  • אירוע של שינוי הכתובת למשלוח
  • אירוע של שינוי אפשרות המשלוח
  • אירוע אימות של מוכר

אירוע של שינוי אמצעי התשלום

אפליקציית תשלומים יכולה לתמוך בכמה אמצעי תשלום, ומוכר יכול להציע הנחה מיוחדת בהתאם לבחירת הלקוח. כדי לתת מענה לתרחיש הזה, האירוע של שינוי אמצעי התשלום יכול להודיע למוכר על אמצעי התשלום החדש, כדי שהוא יוכל לעדכן את המחיר הכולל עם ההנחה ולהחזיר אותו לאפליקציית התשלומים.

request.addEventListener('paymentmethodchange', e => {
  e.updateWith({
    // Add discount etc.
  });
});

אירוע של שינוי הכתובת למשלוח

אפליקציית תשלומים יכולה לספק את הכתובת למשלוח של הלקוח, אבל זה לא חובה. זה נוח ללקוחות כי הם לא צריכים להזין פרטים באופן ידני בטופס, והם יכולים לשמור את הכתובת למשלוח באפליקציות התשלומים המועדפות עליהם, במקום בכמה אתרים שונים של מוכרים.

אם לקוח מעדכן את הכתובת למשלוח באפליקציית תשלומים אחרי שהעסקה התחילה, אירוע 'shippingaddresschange' יישלח למוכר. האירוע הזה עוזר למוכר לקבוע את עלות המשלוח על סמך הכתובת החדשה, לעדכן את המחיר הכולל ולהחזיר אותו לאפליקציית התשלומים.

request.addEventListener('shippingaddresschange', e => {
  e.updateWith({
    // Update the details
  });
});

אם המוכר לא יכול לשלוח לכתובת המעודכנת, הוא יכול להציג הודעת שגיאה על ידי הוספת פרמטר שגיאה לפרטי העסקה שמוחזרים לאפליקציית התשלומים.

אירוע של שינוי אפשרות המשלוח

מוכרים יכולים להציע ללקוחות כמה אפשרויות משלוח, ולהעביר את הבחירה לאפליקציית התשלומים. אפשרויות המשלוח מוצגות כרשימה של מחירים ושמות שירותים שהלקוחות יכולים לבחור מתוכם. לדוגמה:

  • משלוח רגיל – חינם
  • משלוח מהיר – 20 ש"ח

כשלקוח מעדכן את אפשרות המשלוח באפליקציית תשלומים, אירוע 'shippingoptionchange' נשלח למוכר. המוכר יכול לקבוע את עלות המשלוח, לעדכן את המחיר הכולל ולהחזיר אותו לאפליקציית התשלומים.

request.addEventListener('shippingoptionchange', e => {
  e.updateWith({
    // Update the details
  });
});

המוכר יכול גם לשנות באופן דינמי את אפשרויות המשלוח בהתאם לכתובת למשלוח של הלקוח. האפשרות הזו שימושית אם אתם רוצים להציע אפשרויות משלוח שונות ללקוחות מקומיים וללקוחות בינלאומיים.

אירוע אימות של מוכר

כדי להגביר את האבטחה, אפליקציית התשלומים יכולה לבצע אימות של המוכר לפני שהיא ממשיכה לתהליך התשלום. העיצוב של מנגנון האימות תלוי באפליקציית התשלומים, אבל אירוע האימות של המוכר משמש כדי להודיע למוכר על כתובת ה-URL שבה הוא יכול להשתמש כדי לאמת את עצמו.

request.addEventListener('merchantvalidation', e => {
  e.updateWith({
    // Use `e.validateURL` to validate
  });
});

שלב 6: המוכר מאמת את התשלום ומשלים את העסקה

כשהלקוח מאשר את התשלום, השיטה show() מחזירה הבטחה (promise) שמתקבלת כ-PaymentResponse. האובייקט PaymentResponse כולל את הפרטים הבאים:

  • פרטי תוצאת התשלום
  • כתובת למשלוח
  • אפשרות משלוח
  • פרטים ליצירת קשר

בשלב הזה, יכול להיות שבממשק המשתמש של הדפדפן עדיין יוצג אינדיקטור לטעינה, כלומר העסקה עדיין לא הושלמה.

אם אפליקציית התשלומים נסגרת בגלל שגיאה או כשל בתשלום, ההבטחה שמוחזרת מ-show() נדחית והדפדפן מסיים את עסקת התשלום.

עיבוד ואימות של התשלום

השדה details ב-PaymentResponse הוא אובייקט פרטי הכניסה לתשלום שמוחזר מאפליקציית התשלומים. המוכר יכול להשתמש בפרטי הכניסה כדי לעבד או לאמת את התשלום. האופן שבו התהליך הקריטי הזה פועל תלוי במטפל בתשלומים.

השלמת העסקה או ניסיון חוזר

אחרי שהמוכר קובע אם העסקה הצליחה או נכשלה, הוא יכול:

  • מפעילים את השיטה .complete() כדי להשלים את העסקה ולסגור את אינדיקטור הטעינה.
  • מאפשרים ללקוח לנסות שוב על ידי קריאה ל-method‏ retry().
async function doPaymentRequest() {
  try {
    const request = new PaymentRequest(methodData, details, options);
    const response = await request.show();
    await validateResponse(response);
  } catch (err) {
    // AbortError, SecurityError
    console.error(err);
  }
}

async function validateResponse(response) {
  try {
    const errors = await checkAllValuesAreGood(response);
    if (errors.length) {
      await response.retry(errors);
      return validateResponse(response);
    }
    await response.complete("success");
  } catch (err) {
    // Something went wrong…
    await response.complete("fail");
  }
}
// Must be called as a result of a click
// or some explicit user action.
doPaymentRequest();

השלבים הבאים