הסבר מהיר על כותרות אבטחה

כאן תוכלו לקרוא מידע נוסף על כותרות שיכולות לשמור על בטיחות האתר שלכם, ולחפש במהירות את הפרטים החשובים ביותר.

במאמר הזה מפורטות כותרות האבטחה החשובות ביותר שבהן אתם יכולים להשתמש כדי להגן על האתר שלכם. הוא יעזור לכם להבין את תכונות האבטחה מבוססות-האינטרנט, ללמוד איך להטמיע אותן באתר שלכם, וישמש כחומר עזר כשתצטרכו תזכורת.

כותרות אבטחה שמומלצות לאתרים שמטפלים בנתונים רגישים של משתמשים:
Content Security Policy‏ (CSP)
Trusted Types
כותרות אבטחה שמומלצות לכל האתרים:
X-Content-Type-Options
X-Frame-Options
Cross-Origin Resource Policy (CORP)
Cross-Origin Opener Policy (COOP)
HTTP Strict Transport Security (HSTS)
כותרות אבטחה לאתרים עם יכולות מתקדמות:
שיתוף משאבים בין מקורות (CORS)
מדיניות כלי להטמעה ממקורות שונים (COEP)
איומים מוכרים באינטרנט
לפני שמתחילים להשתמש בכותרות אבטחה, כדאי להכיר את האיומים המוכרים באינטרנט ולהבין למה כדאי להשתמש בכותרות האלה.

לפני שמתחילים להשתמש בכותרות אבטחה, כדאי להכיר את האיומים המוכרים באינטרנט ולהבין למה כדאי להשתמש בכותרות האלה.

איך להגן על האתר מפני נקודות חולשה שמאפשרות הזרקת קוד

פרצות אבטחה מסוג הזרקה נוצרות כשנתונים לא מהימנים שהאפליקציה מעבדת יכולים להשפיע על ההתנהגות שלה, ובדרך כלל להוביל להרצה של סקריפטים בשליטת התוקף. פרצת האבטחה הנפוצה ביותר שנגרמת על ידי באגים של הזרקה היא פרצת אבטחה XSS‏ (cross-site scripting) בצורותיה השונות, כולל פרצת אבטחה XSS מסוג Reflected, פרצת אבטחה XSS מסוג Stored, פרצת אבטחה XSS מבוססת-DOM וגרסאות אחרות.

בדרך כלל, פרצת אבטחה מסוג XSS יכולה לתת לתוקף גישה מלאה לנתוני המשתמשים שעובדו על ידי האפליקציה, ולכל מידע אחר שמתארח באותו מקור באינטרנט.

אמצעי ההגנה המסורתיים מפני הזרקות כוללים שימוש עקבי במערכות של תבניות HTML עם בריחה אוטומטית, הימנעות משימוש בממשקי API מסוכנים של JavaScript ועיבוד נכון של נתוני משתמשים על ידי אירוח של העלאות קבצים בדומיין נפרד וניקוי של HTML בשליטת המשתמש.

  • משתמשים ב-Content Security Policy (CSP) כדי לקבוע אילו סקריפטים האפליקציה יכולה להריץ, וכך לצמצם את הסיכון להזרקות.
  • משתמשים בסוגים מהימנים כדי לאכוף הסרת תוכן זדוני או רגיש מנתונים שמועברים לממשקי API מסוכנים של JavaScript.
  • השתמשו ב-X-Content-Type-Options כדי למנוע מהדפדפן לפרש באופן שגוי את סוגי ה-MIME של המשאבים באתר, מה שעלול להוביל להפעלת סקריפט.

בידוד האתר שלכם מאתרים אחרים

הפתיחות של האינטרנט מאפשרת לאתרים לקיים אינטראקציה זה עם זה בדרכים שעלולות להפר את ציפיות האבטחה של אפליקציה. זה כולל ביצוע בקשות מאומתות באופן בלתי צפוי או הטמעת נתונים מאפליקציה אחרת במסמך של התוקף, מה שמאפשר לתוקף לשנות או לקרוא את נתוני האפליקציה.

נקודות חולשה נפוצות שפוגעות בבידוד באינטרנט כוללות חטיפת קליקים, זיוף בקשות חוצה אתרים (CSRF), הכללת סקריפטים חוצי אתרים (XSSI) ודליפות שונות חוצות אתרים.

אם אתם מתעניינים בכותרות האלה, כדאי לקרוא את המאמר Post-Spectre Web Development.

בניית אתר חזק ומאובטח

Spectre מאפשרת לקרוא את כל הנתונים שנטענים באותה קבוצת הקשר של גלישה, למרות מדיניות המקור הזהה. דפדפנים מגבילים תכונות שעלולות לנצל את נקודת החולשה שמאחורי סביבה מיוחדת שנקראת חסימה לגישה מדומיינים אחרים. בידוד ממקורות שונים מאפשר להשתמש בתכונות מתקדמות כמו SharedArrayBuffer.

הצפנת התנועה לאתר

בעיות בהצפנה מופיעות כשאפליקציה לא מצפינה באופן מלא נתונים במעבר, מה שמאפשר לתוקפים להאזין לאינטראקציות של המשתמש עם האפליקציה.

הצפנה לא מספיקה יכולה לנבוע מהמקרים הבאים: אי שימוש ב-HTTPS, תוכן מעורב, הגדרת קובצי Cookie ללא המאפיין Secure (או הקידומת __Secure ), או לוגיקה רופפת של אימות CORS.

Content Security Policy‏ (CSP)

פרצת אבטחה XSS‏ (cross-site scripting) היא מתקפה שבה פרצת אבטחה באתר מאפשרת להחדיר ולהפעיל סקריפט זדוני.

Content-Security-Policy מספק שכבה נוספת להפחתת מתקפות XSS על ידי הגבלת הסקריפטים שהדף יכול להפעיל.

מומלץ להפעיל CSP מחמיר באחת מהדרכים הבאות:

  • אם אתם מעבדים את דפי ה-HTML בשרת, השתמשו ב-CSP מחמיר שמבוסס על צופן חד-פעמי.
  • אם צריך להציג את ה-HTML באופן סטטי או לשמור אותו במטמון, למשל אם מדובר באפליקציית דף יחיד, צריך להשתמש במדיניות CSP מחמירה שמבוססת על גיבוב (hash).

דוגמה לשימוש: CSP מבוסס-מספר חד-פעמי

Content-Security-Policy:
  script-src 'nonce-{RANDOM1}' 'strict-dynamic' https: 'unsafe-inline';
  object-src 'none';
  base-uri 'none';
איך משתמשים ב-CSP

1. שימוש ב-CSP מחמיר שמבוסס על מספר חד-פעמי {: #nonce-based-csp}

אם אתם מעבדים את דפי ה-HTML בשרת, השתמשו ב-CSP מחמיר שמבוסס על צופן חד-פעמי.

יוצרים ערך nonce חדש לסקריפט לכל בקשה בצד השרת ומגדירים את הכותרת הבאה:

קובץ תצורה של השרת

Content-Security-Policy:
  script-src 'nonce-{RANDOM1}' 'strict-dynamic' https: 'unsafe-inline';
  object-src 'none';
  base-uri 'none';

ב-HTML, כדי לטעון את הסקריפטים, מגדירים את המאפיין nonce של כל תגי <script> לאותה מחרוזת {RANDOM1}.

index.html

<script nonce="{RANDOM1}" src="https://example.com/script1.js"></script>
<script nonce="{RANDOM1}">
  // Inline scripts can be used with the <code>nonce</code> attribute.
</script>

Google Photos הוא דוגמה טובה ל-CSP מחמיר שמבוסס על מספר חד-פעמי. אפשר להשתמש בכלי הפיתוח כדי לראות איך משתמשים בו.

2. שימוש ב-CSP קפדני שמבוסס על גיבוב (hash) {: #hash-based-csp}

אם צריך להציג את ה-HTML באופן סטטי או לשמור אותו במטמון, למשל אם אתם יוצרים אפליקציית דף יחיד, השתמשו במדיניות CSP מחמירה שמבוססת על גיבוב (hash).

קובץ תצורה של השרת

Content-Security-Policy:
  script-src 'sha256-{HASH1}' 'sha256-{HASH2}' 'strict-dynamic' https: 'unsafe-inline';
  object-src 'none';
  base-uri 'none';

ב-HTML, צריך להטמיע את הסקריפטים כדי להחיל מדיניות שמבוססת על גיבוב, כי רוב הדפדפנים לא תומכים בגיבוב של סקריפטים חיצוניים.

index.html

<script>
...// your script1, inlined
</script>
<script>
...// your script2, inlined
</script>

כדי לטעון סקריפטים חיצוניים, קראו את הקטע "טעינה דינמית של סקריפטים ממקורות" בקטע אפשרות ב': כותרת תגובה של CSP שמבוססת על גיבוב (hash).

CSP Evaluator הוא כלי טוב להערכת ה-CSP, אבל הוא גם דוגמה טובה ל-CSP מחמיר שמבוסס על צופן חד-פעמי. אפשר להשתמש בכלי הפיתוח כדי לראות איך משתמשים בו.

דפדפנים נתמכים

דברים נוספים שכדאי לדעת על CSP

מידע נוסף

סוגים מהימנים

DOM-based XSS היא מתקפה שבה נתונים זדוניים מועברים ל-sink שתומך בהרצת קוד דינמית, כמו eval() או .innerHTML.

הם מספקים את הכלים לכתיבה, לבדיקת אבטחה ולתחזוקה של אפליקציות ללא DOM XSS. אפשר להפעיל אותם דרך CSP, והם מתעדפים אבטחה כברירת מחדל בקוד ה-JavaScript על ידי הגבלת ממשקי API מסוכנים לאינטרנט כך שיקבלו רק אובייקט מיוחד – Trusted Type.

כדי ליצור את האובייקטים האלה, אתם יכולים להגדיר כללי מדיניות אבטחה שבהם תוכלו לוודא שכללי האבטחה (כמו הוספת תווי בריחה או הסרת תוכן זדוני או רגיש) מיושמים באופן עקבי לפני שהנתונים נכתבים ב-DOM. כך, המדיניות הזו היא המקום היחיד בקוד שבו יכולה להיווצר פרצת DOM XSS.

שימושים לדוגמה

Content-Security-Policy: require-trusted-types-for 'script'
// Feature detection
if (window.trustedTypes && trustedTypes.createPolicy) {
  // Name and create a policy
  const policy = trustedTypes.createPolicy('escapePolicy', {
    createHTML: str => {
      return str.replace(/\</g, '&lt;').replace(/>/g, '&gt;');
    }
  });
}

// Assignment of raw strings is blocked by Trusted Types.
el.innerHTML = &#39;some string&#39;; // This throws an exception.

// Assignment of Trusted Types is accepted safely.
const escaped = policy.createHTML(&#39;&lt;img src=x onerror=alert(1)&gt;&#39;);
el.innerHTML = escaped;  // &#39;&amp;lt;img src=x onerror=alert(1)&amp;gt;&#39;

איך משתמשים ב-Trusted Types

  1. אכיפה של Trusted Types לכיורי DOM מסוכנים כותרת CSP ו-Trusted Types:

    Content-Security-Policy: require-trusted-types-for 'script'

    כרגע, 'script' הוא הערך הקביל היחיד להוראה require-trusted-types-for.

    כמובן שאפשר לשלב Trusted Types עם הנחיות CSP אחרות:

מיזוג של CSP מבוסס-nonce מלמעלה עם Trusted Types:

Content-Security-Policy:
  script-src &#39;nonce-{RANDOM1}&#39; &#39;strict-dynamic&#39; https: &#39;unsafe-inline&#39;;
  object-src &#39;none&#39;;
  base-uri &#39;none&#39;;
  require-trusted-types-for &#39;script&#39;;

<aside class="note"><b>הערה: </b> אפשר להגביל את השמות המותרים של מדיניות Trusted Types על ידי הגדרת הוראת <code>trusted-types</code> נוספת (לדוגמה, <code>trusted-types myPolicy</code>). עם זאת, זו לא דרישה. </aside>

  1. הגדרת מדיניות

    המדיניות:

    // Feature detection
    if (window.trustedTypes && trustedTypes.createPolicy) {
      // Name and create a policy
      const policy = trustedTypes.createPolicy('escapePolicy', {
        createHTML: str => {
          return str.replace(/\/g, '>');
        }
      });
    }
  2. החלת המדיניות

    משתמשים במדיניות כשכותבים נתונים ל-DOM:

    // Assignment of raw strings are blocked by Trusted Types.
    el.innerHTML = &#39;some string&#39;; // This throws an exception.</p>
    
    <p>// Assignment of Trusted Types is accepted safely.
    const escaped = policy.createHTML(&#39;<img src="x" onerror="alert(1)">&#39;);
    el.innerHTML = escaped;  // &#39;&lt;img src=x onerror=alert(1)&gt;&#39;

    ב-require-trusted-types-for 'script', חובה להשתמש בסוג מהימן. שימוש בכל ממשק API מסוכן של DOM עם מחרוזת יגרום לשגיאה.

דפדפנים נתמכים

מידע נוסף

X-Content-Type-Options

כשמסמך HTML זדוני מוצג מהדומיין שלכם (לדוגמה, אם תמונה שהועלתה לשירות תמונות מכילה תגי עיצוב תקינים של HTML), דפדפנים מסוימים יתייחסו אליו כמסמך פעיל ויאפשרו לו להריץ סקריפטים בהקשר של האפליקציה, מה שיוביל לבאג של פרצת אבטחה XSS‏ (cross-site scripting).

ההגדרה X-Content-Type-Options: nosniff מונעת את זה על ידי הנחיה לדפדפן שסוג ה-MIME שמוגדר בכותרת Content-Type לתגובה מסוימת הוא נכון. מומלץ להשתמש בכותרת הזו בכל המשאבים.

דוגמה לשימוש

X-Content-Type-Options: nosniff
איך משתמשים ב-X-Content-Type-Options

מומלץ להשתמש ב-X-Content-Type-Options: nosniff לכל המשאבים שמוצגים מהשרת, יחד עם הכותרת הנכונה של Content-Type.

X-Content-Type-Options: nosniff

דוגמה לכותרות שנשלחות עם מסמך HTML

X-Content-Type-Options: nosniff
Content-Type: text/html; charset=utf-8

דפדפנים נתמכים

Browser Support

  • Chrome: 64.
  • Edge: 12.
  • Firefox: 50.
  • Safari: 11.

Source

מידע נוסף

X-Frame-Options

אם אתר זדוני יכול להטמיע את האתר שלכם כ-iframe, תוקפים יכולים להפעיל פעולות לא מכוונות של המשתמש באמצעות חטיפת קליקים. בנוסף, במקרים מסוימים מתקפות מסוג Spectre מאפשרות לאתרים זדוניים ללמוד על התוכן של מסמך מוטמע.

‫X-Frame-Options מציין אם הדפדפן יכול לעבד דף ב-<frame>, ב-<iframe>, ב-<embed> או ב-<object>. מומלץ לשלוח את הכותרת הזו בכל המסמכים כדי לציין אם אפשר להטמיע אותם במסמכים אחרים.

דוגמה לשימוש

X-Frame-Options: DENY
איך משתמשים ב-X-Frame-Options

בכל המסמכים שלא מיועדים להטמעה צריך להשתמש בכותרת X-Frame-Options.

הגנה על האתר מפני הטמעה באתרים אחרים

למנוע הטמעה על ידי מסמכים אחרים.

X-Frame-Options: DENY
X-Frame-Options: DENY

מגן על האתר שלכם מפני הטמעה על ידי אתרים ממקורות שונים

אפשר להטמיע רק במסמכים מאותו מקור.

X-Frame-Options: SAMEORIGIN

דפדפנים נתמכים

Browser Support

  • Chrome: 4.
  • Edge: 12.
  • Firefox: 4.
  • Safari: 4.

Source

מידע נוסף

מדיניות המשאבים ממקורות שונים (CORP)

תוקף יכול להטמיע משאבים ממקור אחר, למשל מהאתר שלכם, כדי לחשוף מידע עליהם על ידי ניצול דליפות בין אתרים מבוססות-אינטרנט.

המאפיין Cross-Origin-Resource-Policy מצמצם את הסיכון הזה על ידי ציון קבוצת האתרים שמהם אפשר לטעון אותו. הכותרת יכולה להכיל אחד משלושה ערכים: same-origin,‏ same-site ו-cross-origin. מומלץ שכל המשאבים ישלחו את הכותרת הזו כדי לציין אם הם מאפשרים לאתרים אחרים לטעון אותם.

דוגמה לשימוש

Cross-Origin-Resource-Policy: same-origin
איך משתמשים ב-CORP

מומלץ שכל המשאבים יוגשו עם אחת משלוש הכותרות הבאות.

הרשאה לטעון משאבים cross-origin

מומלץ ששירותים דמויי CDN יחילו את cross-origin על משאבים (כי בדרך כלל הם נטענים על ידי דפים ממקורות שונים), אלא אם הם כבר מוצגים דרך CORS, שיש לו השפעה דומה.

Cross-Origin-Resource-Policy: cross-origin
Cross-Origin-Resource-Policy: cross-origin

הגבלת המשאבים שנטענים מ-same-origin

צריך להחיל את same-origin על משאבים שמיועדים לטעינה רק על ידי דפים מאותו מקור. כדאי להחיל את זה על משאבים שכוללים מידע רגיש על המשתמש, או על תשובות של API שמיועד לקריאה רק מאותו מקור.

חשוב לזכור שעדיין אפשר לטעון ישירות משאבים עם הכותרת הזו, למשל על ידי מעבר לכתובת ה-URL בחלון דפדפן חדש. מדיניות המשאבים ממקורות שונים (CORP) רק מונעת מאתרים אחרים להטמיע את המשאב.

Cross-Origin-Resource-Policy: same-origin
Cross-Origin-Resource-Policy: same-origin

הגבלת המשאבים שנטענים מ-same-site

מומלץ להחיל את same-site על משאבים שדומים לאלה שצוינו למעלה, אבל מיועדים לטעינה על ידי תת-דומיינים אחרים של האתר.

Cross-Origin-Resource-Policy: same-site
Cross-Origin-Resource-Policy: same-site

דפדפנים נתמכים

Browser Support

  • Chrome: 73.
  • Edge: 79.
  • Firefox: 74.
  • Safari: 12.

Source

מידע נוסף

מדיניות פתיחה ממקורות שונים (COOP)

אתר של תוקף יכול לפתוח אתר אחר בחלון קופץ כדי לקבל מידע עליו, על ידי ניצול דליפות בין אתרים מבוססות-אינטרנט. במקרים מסוימים, זה גם יכול לאפשר ניצול של התקפות ערוץ צדדי שמבוססות על Spectre.

הכותרת Cross-Origin-Opener-Policy מאפשרת למסמך לבודד את עצמו מחלונות ממקורות שונים שנפתחו באמצעות window.open() או קישור עם target="_blank" בלי rel="noopener". כתוצאה מכך, לכל פותח ממקורות שונים של המסמך לא תהיה הפניה אליו והוא לא יוכל לקיים איתו אינטראקציה.

דוגמה לשימוש

Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin-allow-popups
איך משתמשים ב-COOP

בידוד מסמך מחלונות ממקורות שונים

ההגדרה same-origin מבודדת את המסמך מחלונות של מסמכים ממקורות שונים.

Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin
Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin

בידוד מסמך מחלונות ממקורות שונים, אבל מתן הרשאה לחלונות קופצים

ההגדרה same-origin-allow-popups מאפשרת למסמך לשמור הפניה לחלונות הקופצים שלו, אלא אם הם מגדירים COOP עם same-origin או same-origin-allow-popups. כלומר, same-origin-allow-popups עדיין יכול להגן על המסמך מפני הפניה כשהוא נפתח כחלון קופץ, אבל מאפשר לו לתקשר עם החלונות הקופצים שלו.

Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin-allow-popups
Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin-allow-popups

מתן הרשאה להפנות למסמך מחלונות ממקורות שונים

unsafe-none הוא ערך ברירת המחדל, אבל אפשר לציין במפורש שחלון ממקורות שונים יכול לפתוח את המסמך הזה ולשמור על גישה הדדית.

Cross-Origin-Opener-Policy: unsafe-none
Cross-Origin-Opener-Policy: unsafe-none

דפוסי דיווח שלא תואמים ל-COOP

אתם יכולים לקבל דוחות כש-COOP מונע אינטראקציות בין חלונות באמצעות Reporting API.

Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin; report-to="coop"

‫COOP תומכת גם במצב של דיווח בלבד, כדי שתוכלו לקבל דוחות בלי לחסום בפועל את התקשורת בין מסמכים ממקורות שונים.

Cross-Origin-Opener-Policy-Report-Only: same-origin; report-to="coop"

דפדפנים נתמכים

Browser Support

  • Chrome: 83.
  • Edge: 83.
  • Firefox: 79.
  • Safari: 15.2.

Source

מידע נוסף

שיתוף משאבים בין מקורות (CORS)

בניגוד לפריטים אחרים במאמר הזה, שיתוף משאבים בין מקורות (CORS) הוא לא כותרת, אלא מנגנון של הדפדפן שמבקש ומאפשר גישה למשאבים ממקורות שונים.

כברירת מחדל, דפדפנים אוכפים את מדיניות המקור הזהה כדי למנוע מדף אינטרנט לגשת למשאבים ממקורות שונים. לדוגמה, כשנטענת תמונה ממקור חיצוני, למרות שהיא מוצגת בדף האינטרנט באופן חזותי, ל-JavaScript בדף אין גישה לנתוני התמונה. ספק המשאבים יכול להקל על ההגבלות ולאפשר לאתרים אחרים לקרוא את המשאב על ידי הבעת הסכמה ל-CORS.

דוגמה לשימוש

Access-Control-Allow-Origin: https://example.com
Access-Control-Allow-Credentials: true
איך משתמשים ב-CORS

לפני שמגדירים את CORS, כדאי להבין את ההבדל בין סוגי הבקשות. בהתאם לפרטי הבקשה, היא תסווג כבקשה פשוטה או כבקשה עם בדיקה מקדימה.

הקריטריונים לבקשה פשוטה:

  • השיטה היא GET, HEAD או POST.
  • הכותרות בהתאמה אישית כוללות רק את Accept,‏ Accept-Language,‏ Content-Language ו-Content-Type.
  • הערך בעמודה Content-Type הוא application/x-www-form-urlencoded, multipart/form-data או text/plain.

כל בקשה אחרת מסווגת כבקשה עם בדיקה מקדימה. פרטים נוספים זמינים במאמר שיתוף משאבים ממקורות שונים (CORS) – HTTP‏ | MDN.

בקשה פשוטה

כשבקשה עומדת בקריטריונים של בקשה פשוטה, הדפדפן שולח בקשה ממקורות שונים עם כותרת Origin שמציינת את מקור הבקשה.

דוגמה ל-request header

Get / HTTP/1.1
Origin: https://example.com

דוגמה לכותרת תגובה

Access-Control-Allow-Origin: https://example.com
Access-Control-Allow-Credentials: true
  • Access-Control-Allow-Origin: https://example.com מציין של-https://example.com יש גישה לתוכן של התשובה. במשאבים שכל אתר יכול לקרוא, אפשר להגדיר את הכותרת הזו לערך *. במקרה כזה, הדפדפן ידרוש שהבקשה תתבצע ללא פרטי כניסה.
  • Access-Control-Allow-Credentials: true מציין שמותר לטעון את המשאב לבקשות שכוללות פרטי כניסה (קובצי Cookie). אחרת, בקשות מאומתות יידחו גם אם מקור הבקשה מופיע בכותרת Access-Control-Allow-Origin.

בקשות קדם-הפעלה

לפני בקשת קדם-הפעלה נשלחת בקשת OPTIONS כדי לבדוק אם מותר לשלוח את הבקשה הבאה.

דוגמה ל-request header

OPTIONS / HTTP/1.1
Origin: https://example.com
Access-Control-Request-Method: POST
Access-Control-Request-Headers: X-PINGOTHER, Content-Type
  • ‫Access-Control-Request-Method: POST מאפשר לשלוח את הבקשה הבאה באמצעות ה-method‏ POST.
  • ‫Access-Control-Request-Headers: X-PINGOTHER, Content-Type מאפשר למגיש הבקשה להגדיר את כותרות ה-HTTP‏ X-PINGOTHER ו-Content-Type בבקשה הבאה.

כותרות תגובה לדוגמה

Access-Control-Allow-Origin: https://example.com
Access-Control-Allow-Credentials: true
Access-Control-Allow-Methods: POST, GET, OPTIONS
Access-Control-Allow-Headers: X-PINGOTHER, Content-Type
Access-Control-Max-Age: 86400
  • Access-Control-Allow-Methods: POST, GET, OPTIONS מציין שאפשר לשלוח בקשות נוספות באמצעות השיטות POST,‏ GET ו-OPTIONS.
  • ‫Access-Control-Allow-Headers: X-PINGOTHER, Content-Type מציין שבקשות עוקבות יכולות לכלול את הכותרות X-PINGOTHER ו-Content-Type.
  • Access-Control-Max-Age: 86400 מציין שאפשר לשמור במטמון את התוצאה של בקשת קדם-ההפעלה למשך 86,400 שניות.

דפדפנים נתמכים

Browser Support

  • Chrome: 4.
  • Edge: 12.
  • Firefox: 3.5.
  • Safari: 4.

Source

מידע נוסף

מדיניות כלי ההטמעה ממקורות שונים (COEP)

כדי לצמצם את היכולת של התקפות מבוססות-Spectre לגנוב משאבים ממקורות שונים, תכונות כמו SharedArrayBuffer או performance.measureUserAgentSpecificMemory() מושבתות כברירת מחדל.

Cross-Origin-Embedder-Policy: require-corp מונע ממסמכים ומ-workers לטעון משאבים ממקורות שונים, כמו תמונות, סקריפטים, גיליונות סגנונות, מסגרות iframe ומשאבים אחרים, אלא אם המשאבים האלה מאפשרים במפורש טעינה באמצעות כותרות CORS או CORP. אפשר לשלב את COEP עם Cross-Origin-Opener-Policy כדי להגדיר מסמך כחסום לגישה מדומיינים אחרים.

משתמשים ב-Cross-Origin-Embedder-Policy: require-corp כשרוצים להפעיל בידוד בין מקורות שונים במסמך.

דוגמה לשימוש

Cross-Origin-Embedder-Policy: require-corp
איך משתמשים ב-COEP

שימושים לדוגמה

ל-COEP יש ערך יחיד של require-corp. שליחת הכותרת הזו מאפשרת להורות לדפדפן לחסום טעינה של משאבים שלא הוגדרו להצטרף באמצעות CORS או CORP.

איך COEP עובד

הפעלת חסימה לגישה מדומיינים אחרים

מפעילים חסימה לגישה מדומיינים אחרים על ידי שליחת Cross-Origin-Embedder-Policy: require-corp יחד עם Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin.

Cross-Origin-Embedder-Policy: require-corp
Cross-Origin-Opener-Policy: same-origin

דיווח על משאבים שלא תואמים ל-COEP

אתם יכולים לקבל דוחות על משאבים חסומים שנגרמו על ידי COEP באמצעות Reporting API.

Cross-Origin-Embedder-Policy: require-corp; report-to="coep"

‫COEP תומך גם במצב של דיווח בלבד, כך שאפשר לקבל דוחות בלי לחסום בפועל את טעינת המשאבים.

Cross-Origin-Embedder-Policy-Report-Only: require-corp; report-to="coep"

דפדפנים נתמכים

Browser Support

  • Chrome: 83.
  • Edge: 83.
  • Firefox: 79.
  • Safari: 15.2.

Source

מידע נוסף

‫HTTP Strict Transport Security‏ (HSTS)

התקשורת בחיבור HTTP רגיל לא מוצפנת, ולכן הנתונים שמועברים נגישים למאזינים ברמת הרשת.

הכותרת Strict-Transport-Security מודיעה לדפדפן שהוא לא צריך לטעון את האתר באמצעות HTTP, אלא באמצעות HTTPS. אחרי שהכותרת מוגדרת, הדפדפן ישתמש ב-HTTPS במקום ב-HTTP כדי לגשת לדומיין בלי הפניה אוטומטית, למשך הזמן שמוגדר בכותרת.

דוגמה לשימוש

Strict-Transport-Security: max-age=31536000
איך משתמשים ב-HSTS

כל האתרים שעוברים מ-HTTP ל-HTTPS צריכים להגיב עם כותרת Strict-Transport-Security כשמתקבלת בקשה עם HTTP.

Strict-Transport-Security: max-age=31536000

דפדפנים נתמכים

Browser Support

  • Chrome: 4.
  • Edge: 12.
  • Firefox: 4.
  • Safari: 7.

Source

מידע נוסף

קריאה נוספת