השתמשו רק במאפיינים של compositor ונהלו את מספר השכבות

הרכבה היא השלב שבו החלקים המצוירים של הדף מורכבים יחד כדי להציג אותם במסך. אנימציות שלא עברו קומפוזיציה דורשות יותר עבודה ויכולות להיראות איטיות (לא חלקות) בטלפונים פשוטים או כשמשימות שדורשות ביצועים גבוהים פועלות ב-thread הראשי.

יש שני גורמים עיקריים בתחום הזה שמשפיעים על הביצועים של הדף: מספר שכבות הקומפוזיטור שצריך לנהל, והמאפיינים שבהם אתם משתמשים לאנימציות.

סיכום

  • השתמשו רק בשינויי טרנספורמציה ואטימות באנימציות.
  • לקדם רכיבים שזזים באמצעות will-change או translateZ.
  • הימנעו משימוש יתר בכללי קידום. שכבות דורשות זיכרון וניהול.

שימוש בשינויי טרנספורמציה ואטימות באנימציות

הגרסה עם הביצועים הטובים ביותר של צינור עיבוד הנתונים של הפיקסלים נמנעת גם מפריסה וגם מצביעה, ודורשת רק שינויים בהרכבה:

צינור עיבוד הנתונים של הפיקסלים ללא פריסה או צביעה.

כדי לעשות את זה, צריך לשנות רק מאפיינים שה-compositor יכול לטפל בהם לבד. נכון להיום, יש רק שני נכסים שבהם זה נכון – transform ו-opacity:

המאפיינים שאפשר להוסיף להם אנימציה בלי להפעיל פריסה או צביעה.

האזהרה לגבי השימוש ב-transform וב-opacity היא שהרכיב שבו משנים את המאפיינים האלה צריך להיות בשכבת קומפוזיטור משלו. כדי ליצור שכבה, צריך לקדם את הרכיב. נסביר על כך בהמשך.

קידום רכיבים שרוצים להוסיף להם אנימציה

כמו שציינו בקטע "הפחתת המורכבות של הרינדור וצמצום אזורי הרינדור", כדאי לקדם רכיבים שאתם מתכננים להוסיף להם אנימציה (במידה סבירה, אל תגזימו!) לשכבה משלהם:

.moving-element {
  will-change: transform;
}

או, בדפדפנים ישנים יותר, או כאלה שלא תומכים ב-will-change:

.moving-element {
  transform: translateZ(0);
}

ניהול שכבות ומניעת פיצוץ שכבות

אז אולי זה מפתה, בידיעה ששכבות עוזרות לעתים קרובות לביצועים, לקדם את כל האלמנטים בדף עם משהו כמו:

* {
  will-change: transform;
  transform: translateZ(0);
}

במילים אחרות, אתם רוצים לקדם כל רכיב בדף. הבעיה היא שכל שכבה שיוצרים דורשת זיכרון וניהול, וזה לא בחינם. למעשה, במכשירים עם זיכרון מוגבל, ההשפעה על הביצועים יכולה להיות גדולה בהרבה מכל יתרון של יצירת שכבה. צריך להעלות את הטקסטורות של כל שכבה ל-GPU, כך שיש אילוצים נוספים מבחינת רוחב הפס בין המעבד (CPU) ל-GPU, והזיכרון שזמין לטקסטורות ב-GPU.

שימוש בכלי הפיתוח ל-Chrome כדי להבין את השכבות באפליקציה

המתג של כלי הפרופיילינג של הרינדור בכלי הפיתוח ל-Chrome.

כדי להבין את השכבות באפליקציה, ולמה לרכיב יש שכבה, צריך להפעיל את Paint profiler בציר הזמן של כלי הפיתוח ל-Chrome:

כשהאפשרות הזו מופעלת, צריך להקליט. בסיום ההקלטה, תוכלו ללחוץ על פריימים ספציפיים, שנמצאים בין העמודות של הפריימים לשנייה לבין הפרטים:

פריים שהמפתח רוצה ליצור לו פרופיל.

לחיצה על האפשרות הזו תציג אפשרות חדשה בפרטים: כרטיסיית שכבה.

הלחצן של כרטיסיית השכבות בכלי הפיתוח ל-Chrome.

האפשרות הזו תציג תצוגה חדשה שמאפשרת להזיז, לסרוק ולהגדיל את כל השכבות במהלך הפריים הזה, יחד עם הסיבות ליצירת כל שכבה.

תצוגת השכבות בכלי הפיתוח ל-Chrome.

בתצוגה הזו אפשר לעקוב אחרי מספר השכבות שיש לכם. אם אתם משקיעים הרבה זמן בהרכבה במהלך פעולות קריטיות לביצועים כמו גלילה או מעברים (כדאי לשאוף ל-4-5 אלפיות השנייה), אתם יכולים להשתמש במידע שכאן כדי לראות כמה שכבות יש לכם, למה הן נוצרו, ומשם לנהל את מספר השכבות באפליקציה.