רגע חשוב בקהילה: אולוטימילה אולושוי

אולוטימילהין אולושוי הוא עורכי דין שאין לו ניסיון בנגישות. דיברנו על המאבק שלו ב-JavaScript, על תקנים בינלאומיים ועל החשיבות של קריאת תוכן של אתר.

אלכסנדרה ווייט
אלכסנדרה ווייט

בפוסט הזה מודגשת מומחה מהקהילה, כחלק מלומדים בנושא נגישות!

אלכסנדרה ווייט: Howd you get started with web Accessibility?

צילום הפנים של אולוטימילהין אולושוי.

אולוטימיליה אולושוי (Shuyi): אוקיי, זה סיפור מצחיק. אני עורך דין. בשנת הלימודים האחרונה שלי הבנתי, שאני לא רוצה לעסוק במשפטים כל עוד חייתי. ניסיתי לעזוב את בית הספר, אבל הדיקן ו'אימא בבית הספר', פרופסור איודל אטסנוווה, אמר, "בואו נדבר על זה. זוהי השנה האחרונה שלך – פשוט צריך לסיים אותה".

בסופו של דבר, אני שמח שהיא אמרה את זה, ואני שמחה שסיימתי, כי היא עזרה לי בעבודה שלי בנושא נגישות. פרופסור אטסנובה שאל אותי מה אני רוצה לעשות במקום זאת, ולא היה לי מושג.

התחלתי לחפש הזדמנויות חדשות בקריירה, ויצרתי קשר עם כמה אנשים שרצו לבנות סטארט-אפ וצריכים עורך דין. ההזדמנות הזו לא התאימה, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שבה ידעתי שאנשים כתבו קוד לכל המוצרים שבהם אנחנו משתמשים. חשבתי, "אני יכול לקחת את זה". התחלתי ללמוד בעצמי HTML ו-CSS. לאחר מכן הגעתי ל-JavaScript ו... [צחוק] JavaScript עשה דברים עם JavaScript, לכן חזרתי להתמקד בשפות הסמנטיות של ממשק הקצה.

נתקלתי ביצירות של אנדי בל והיידון פיקרינג. רכשתי כל פריסה, והיא שינתה את חיי. אנדי המשיך לציין בנושא נגישות, אבל לא ידעתי מה המשמעות בהקשר הזה. הבנתי שייתכן שאני יכול לעבוד בפיתוח אתרים בלי לדעת איך לכתוב JavaScript!

יצרתי קשר עם היידון, והוא היה מאוד פתוח ועיב לפניו. נראה שכולם בתחום הנגישות פועלים בצורה כזו, ואני אודה על כך.

אלכסנדרה: אני בהחלט מסכים, כל מי שדיברתי איתו היה כל כך נחמד וכל כך מועיל.

Shuyi: בהחלט. כרגע אני מתמחה בהסברה. אני גר/ה בניגריה, מדינה שבה נגישות באינטרנט לא חלה על פי חוק. החוק בנושא אפליה נגד אנשים עם מוגבלות שנכנס לתוקף בשנת 2018. אבל לא קיים חוק נגישות באינטרנט, אלא רק חוק בנושא נגישות פיזית. זה דומה לחוק האמריקאי האמריקאי עם מוגבלות (ADA). החוק שלנו מובנה בצורה גרועה, אבל טוב יותר מכלום.

הבנתי שאם תהיה לי הזדמנות לעשות שינוי ולהפוך למפתח שמתמקד בנגישות, קודם אני חייב להכיר בסביבה העסקית את צורכי הנגישות. התחלתי לשלוח ציוץ בנושא תמיכה בנגישות. שוחחתי עם חברות ומותגים שצריך להצטרף אליהם כדי שיוכלו ליהנות מנגישות.

אלכסנדרה: אני בטוח שהרקע המשפטי שלך יעזור לך בעבודה עם נגישות. אפשר למעשה לקרוא את החקיקה החדשה ולהבין אותה, כך שהאדם הממוצע לא יבין אותה. זה כולל מפתח ממוצע.

Shuyi: אני חושבת שאחת המתנות המשמעותיות ביותר מהרקע המשפטי שלי היא שאני יכולה לעיין בדפים אינסופיים של חומרי רקע, מסמכים ארוכים מאוד, מבלי להתעייף. אני פשוט מקפלת את הרגליים, מניחה את המחשב הנייד ומתחילה לקרוא. וקרא. וקרא. יש לה יתרונות,

אלכסנדרה: כלומר... אני מקנא, זו מיומנות נהדרת. אתם חושבים שתעבדו עם הממשלה בעבר כדי להעביר חוק לנגישות דיגיטלית?

Shuyi: למען האמת, לא נראה לי. מעורבות מול הממשלה היא משחק כדור שונה. לוקח יותר מדי זמן לגרום לממשלה שלנו לעשות משהו, במיוחד כאדם פרטי. עבודה כזו מתאימה יותר לארגונים לא ממשלתיים ולארגונים אחרים, שיש להם כוח אדם ומשאבים שיעזרו להם לחולל שינוי.

החוק הפיזי נמשך כל כך הרבה זמן, וצורכי הנגישות התקדמו מעבר למה שהיה בחוק לפני שנים. זה כאילו שהטיוטה הראשונה הועברה למרות שהעולם השתנה.

בסופו של דבר, אנחנו שמחים שיש על מה להסתמך, לא משנה עד כמה הוא מיושן. יש חוק שצריך לאכוף.

יצירת פריסות נגישות

Alexandra: קראתי את המאמר שלך, <article> נגד <section>: How To Choose The Rights One ב-Smashing Magazine והשרשור ב-Twitter שעורר בו השראה. אתם יכולים לומר שיש רק דבר אחד חשוב: מהו הדבר שאתם רוצים ממפתחי אינטרנט?

Shuyi: מפתחים חייבים לקרוא את התוכן לפני שהם מתחילים לבנות פריסות.

במקור, לצורך עיצוב האתר שלי, ספרתי את מספר הפסקאות והזנתי אותן במדורים ובמאמרים, בלי הרבה מחשבה. אבל מישהו משך את תשומת לבי לשימוש לרעה בקטעים – זו הייתה הפעם הראשונה שחשבתי על זה. קריאת התוכן היא אחת מהפעולות שאפשר לעשות כדי לשפר את המוצר.

אלכסנדרה: כשהייתי מפתח, היו לי הרבה לקוחות פרילנסרים שאומרים "זהו, פשוט תבנו לנו משהו, ואנחנו נמלא את התוכן מאוחר יותר". ובטח, יש כמה דפים עם הקשר אוטומטי, כמו דף ליצירת קשר. אבל כשיודעים כמה דפים צריך לבנות ואיזה סוג של תמיכה בהתאמה אישית צריך, אפשר היה לענות רק כשקיבלתי את התוכן.

Shuyi: לפני שידעתי מה ידוע לי, הלקוח הטוב ביותר שלי היה נותן לי רעיונות כלליים לעיצוב, ובניתי אתר עם המון lorem ipsum. אני אטפל בכל זה. אבל כשמבינים עד כמה תשתית התוכן משפיעה על המשתמשים באינטרנט, אפשר להבין עד כמה מהתהליך הסטנדרטי של בניית דברים באינטרנט פגום. כשאתם בונים דברים, אתם צריכים להיות תמיד ממוקדים.

כל כך הרבה עבודות בתשתית נגישות לא מושכות תשומת לב בכלל, וזה שובר לי את הלב.

אלכסנדרה: איך ביצעתם את המחקר כדי לוודא שהעצה שנתתם במאמר הייתה נכונה?

Shuyi: קודם כל, הפרדתי את מקורות המידע - זה משהו שעושים בחוק, מפרידים בין מקורות ראשוניים ומשניים. המקורות העיקריים הם החוק בפועל (כמו חוק ADA והחוקים בניגריה) והמקורות המשניים הם מה שהמומחים מפרשים לפי החוק.

החלטתי להתייחס רק למקורות העיקריים: המפרטים HTML , WCAG ו-WAI-ARIA. קראתי יצירות של אנשים אחרים, הרבה מאוד עבודה טובה. אבל בסופו של דבר, הדעות היו כל כך מגוונות, והחלטתי שאני יכול להתייחס אליהן רק בתור הקשר שימושי, אבל לא להסתמך עליהן כתשובות הנכונות.

בונים קהילה נגישה

אלכסנדרה: ניסיתם לעצב את הפיד ב-Twitter כך שיהיה מקום נגיש. האם היו לך הרבה שיחות אחרות ב-Twitter מאז הפרסום של הכתבה ב-Smashing Magazine?

Shuyi: במשך כמה ימים ראשונים, לא הצלחתי להבין את טוויטר. כל כך הרבה אנשים עקבו אחריי, כמו יותר מ-200 אנשים. בהתחלה התרגשתי, אבל אז פחדתי. אני רק בתחילת הדרך, אל תעקבו אחריי כדי לחקור את החוכמה הגדולה שלי. צורפתי להמון רשימות ב-Twitter.

אבל אני בן אדם. אני מצייץ על הרבה דברים מעורפלים, שלא קשורים לנגישות, שלא קשורים למפתחי אינטרנט. אני לא רוצה לאכזב אנשים. אל תעקבו אחריי רק בגלל נגישות! אני מרגישה שאני אאכזב אותך.

אלכסנדרה: [צוחקת] אני חושבת שהרבה אנשים חושבים על זה. אני בהחלט מתייחס לפרסונה שלי ב-Twitter.

Shuyi: רוב התגובות לכתבה עצמה היו חיוביות. קיבלתי תגובה אחת לכתבה, שהייתה מעט שנויה במחלוקת. Vitaly היה העורך שלי, ופנה ישירות כדי לשתף תגובה וביקש ממני לבדוק את הנושא. מתברר שהאדם התייחס למסמכי MDN, ושבהם צוין שכל המאמרים צריכים לכלול רכיב כותרת. המלצתי לכלול בקטע רכיב כותרת בהתאם למפרט.

במסמכי MDN מומלץ לכלול את הכותרת, אבל לא ממש מסבירים מה היתרון.

כמובן שהמפרט משתנה לעיתים רחוקות יותר מאשר צורכי המשתמש, כך שכל עוד אתם יכולים לגבות את ההחלטה לשנות את אופן הבנייה של משהו, זה בסדר.

הנה דוגמה. נניח שאתם בונים רכיב של כרטיס בשם "Prices", שמכיל שלושה רכיבים. היידן פיקרינג יציע להציב כל כרטיס ברכיב רשימה. כך, כשמישהו שמשתמש בטכנולוגיה מסייעת (AT) מגיע לקטע הזה, מודיע לו שיש שלושה פריטים ברשימת המחירים. אפשר לסגנן את הרשימה כך שלא יהיו תבליטים, לדאוג שהיא תיראה איך שתרצו, אבל זה יעזור למשתמשי AT לקבל קודם את המידע השימושי. אם סוגרים כל פריט ב-div, אתם צריכים להתמקד רק בהיבטים החזותיים, ולא עוזרים למשתמשים ללקויי ראייה. חושבים על אנשים לפני שמעצבים.

לקחתי את הרעיון הזה והחלפתי אותו בדף של בלוג. הפוסטים בבלוג נמצאים למעשה בתוך רכיב רשימה. כך, כשהוא נכנס לדף, המשתמש מקבל התראה שהוא נמצא באחד ממספר פוסטים בדף.

לכן עניתי על ההמלצות במאמר, ואמשיך עד שאבין למה חברת MDN מספקת את ההמלצה הזו.

Alexandra: מכיוון שמסמכי MDN הם בקוד פתוח, האם תציעו להם שינויים ותבצעו בהם עדכונים?

Shuyi: למען האמת, עדיין לא הוספתי תוכן בקוד פתוח. אבל זה סוג העבודה שאני רוצה לעשות, בוודאות יותר מאשר לעבוד עם הממשלה.

מפרטים לעומת הטמעה

אלכסנדרה: זה נשמע שמסקנה אחת גדולה היא שלפעמים המפרט אומר דבר אחד, אבל יישום ומסמכים חיצוניים אחרים עשויים להציע לעשות משהו שונה. איך מחליטים למי ליישם את העצות?

שויי: אני חושב על זה הרבה. לא בטוח שיש לי את הניסיון הנדרש כדי לענות על השאלה הזו. אנחנו תמיד מנסים להתאים את עצמנו לעתיד. כדאי לערוך שיפורים שוטפים ככל שהאינטרנט משתנה. כך, כשהמפרט יתעדכן, לא תצטרכו לעדכן את האתר. מה הסיכוי שתבחרו בבחירתכם, ובעוד שלוש שנים המפרט שלהן ישתנה.

כל בחירה שאנחנו מקבלים עכשיו היא הניחוש הטוב ביותר שלנו לגבי האופן שבו ייראה העתיד באינטרנט, ולגבי הכיוון שאליו יפנו כותבי המפרט.

אלכסנדרה: האינטרנט משתנה כל הזמן, ולאדם אחד לא יכולות להיות כל התשובות! האם המפרטים עברו שינויים בזמן הכתיבה?

Shuyi: התחלתי לכתוב את המאמר לפני שהמודל של מתאר המסמך הוסר מהמפרט, לפי המודל הזה שצריך לחשב באופן אוטומטי את רמות הכותרת לפי עומק הקינון. אבל הטכנולוגיה אף פעם לא יושמה באמת, דבר שיצר בעיות רבות למפתחים. ההמלצה למפתחים הייתה לתקן באופן ידני את הכותרות.

אם הכתבה הייתה פורסמה לפני השינוי במפרט, סביר להניח שהייתי חוזר לבצע את העריכה הזו - אחרי הכל, הוא מופיע ב-Smashing Magazine. אבל אם היא הייתה נמצאת בבלוג האישי שלי, האם הייתי עושה זאת? סביר להניח שלא. וכל זה מדבר רק על עדכון מאמר, ולא על עדכון של אתר שלם שנבנה על סמך מפרט משתנה.

האם אנחנו מצפים שמפתחים ישנו את האתרים שלהם באופן מיידי כשהמפרט ישתנה? בוודאי שלא. הם מבצעים חישובים כדי לקבוע מה הכי טוב כשהם בונים את האתרים שלהם וממשיכים ליהנות מהבחירות האלה. המפרטים ישתנו, אך ייתכן שלא תהיה תשובה למפרטים.

נגישות כקריירה

אלכסנדרה: כמה זמן אתם מקדישים למחשבה על תקני נגישות גלובליים? הסטנדרטים והחוקים שונים ברחבי העולם. אני בטוח שקראתם הרבה מהם, ואני בטוח שחלק מהחוקים אומרים לכם לעשות דברים הפוכים. מה הייתם עושים במקרים כאלה?

Shuyi: חשבתי על השקת עסק לנגישות של פרילנס. נכנסתי לערוץ צ'אט גלובלי לנגישות באינטרנט וביקשתי לקבל טיפים להתחלת העבודה. אדריאן רוזלי פנה אליכם ואמר, "הלקוחות שלכם יסמכו עליכם שתוודאו שהם מצייתים לחוקים, שעלולות להיות לכך השלכות חמורות. לפני שאתם מציעים את השירותים שלכם, חשוב שתבדקו באיזה אזור אתם מתמחים. כשיודעים אילו חוקים אתם מכירים, בזמן שאתם מפרנסים את עצמכם, אתם לא משאירים את הלקוחות עם חבויות אדירות. הם סומכים עליכם שתכירו את החוק".

ברור שהרבה עסקים צריכים עזרה בנגישות כי הם נדרשים על פי חוק, ולא רק כי זה הדבר הנכון. קפיטליזם הוא הסיבה להטמעת הנגישות. בסופו של דבר, לא משנה למה זה קרה, אבל חשוב שהמוצר יהיה נגיש.

אני משהה את האפשרות פרילנסרית עד שאהיה בטוחה שאני אוכל לעזור ללקוחות לפי חוקי האזור שלהם. התקינה היא קריטית, ואי אפשר להגזים במאמצים ובהשפעה של WCAG. כשיש מסגרת מרכזית לאופן שבו האינטרנט צריך לפעול, קל יותר לממשלות להסתמך על אותם סטנדרטים. אבל מובן שלא כל ממשלה תקבל את הסטנדרטים האלה.

אלכסנדרה: קיבלתם הרבה עצות נהדרות מאנשים מעולים במסע שלכם בנושא נגישות. האם יש עצה נוספת שהיית רוצה לקבל לפני שהחלטת לעסוק בתחום הזה כקריירה?

Shuyi: אומנם זה לא היה משנה את מסלול הקריירה שלי, אבל היה היה טוב לדעת שכמה אצולה בתחום הנגישות היא מושפעת מאוד מהקפיטליזם.

אלכסנדרה: [צוחק] הו כן.

שויי: ואני ג'וניור. יש לי שנה של ניסיון בנגישות. במיוחד אם אתם נמצאים באפריקה, כמוני, יש זמינות מוגבלת למיקומים בנגישות. חברות מגייסות מנהלים, אדם אחד שיעמוד בדרישות המשפטיות הנדרשות. אבל אני רוצה לעבוד בצוות, שבו אוכל ללמוד ולפתח מיומנויות.

התרגשתי כל כך להתחיל לעבוד בלי ללמוד JavaScript — שיכולתי פשוט ללמוד את הכללים ולעזור לצוות שלי ליישם אותם. אבל כדי לעבוד במשרות של מפתחים בסוכנויות, צריך להיות לי ניסיון ב-JavaScript. עברתי לעיר חדשה והצטרפתי ל מחנה הדרכה של JavaScript כדי שאוכל לעמוד בדרישות האלה. מי שלא עבר את תהליך הנגישות, קודם צריך להתמקד בפיתוח מיומנויות הפיתוח.

אני לא מתכוון לשקר, אני עדיין לא אוהב JavaScript.

אפשר לעשות דבר אחד: להוסיף את מיקוד המקלדת

אלכסנדרה: [צחוק] האם אני היום כותבת טכנולוגיה במקום מפתחת, בגלל שימוש ב-JavaScript? כן. כן, אני שונא את זה כל כך. אני מאחל לך בהצלחה במחנה האימונים שלך.

מהו אחד הדברים שאתם רוצים שהמפתחים יעשו כדי להפוך את האתר שלהם לנגיש?

Shuyi: מיקוד המקלדת. אני מתחננת מכל ליבי. משטח המגע שלי לא עובד כרגע, כך שאני בדרכים אני מסתמך על המקלדת כדי לנווט באינטרנט, וכמעט כל אתר גרוע. מיקוד המקלדת לא מועיל רק לאנשים עם מוגבלויות.

בניית פלטפורמות נגישות מועילה לכולם.


מתעדכנים בעבודה של Shuyi ב-Twitter @shuyiolutimi.