איך נמדדת הנגישות בדיגיטל?

נגישות דיגיטלית היא תכנון ובנייה של מוצרים דיגיטליים כך שאנשים יוכלו להשתמש באתר, באפליקציה או במוצר דיגיטלי אחר באופן משמעותי ושווה, ללא קשר ליכולות המנטליות או הפיזיות שלהם.

אבל איך מודדים את הנגישות של מוצר דיגיטלי? איך אפשר לדעת מתי משהו נגיש?

מבוא לבדיקות נגישות

יש הרבה דרכים לבדוק את הנגישות של מוצר דיגיטלי. אחת הגישות הבסיסיות היא להעריך את הנגישות שלה בהשוואה לקבוצה של תקני נגישות.

יש הרבה סוגים של תקני נגישות. בדרך כלל, התעשייה שלכם, סוג המוצר, החוקים והמדיניות המקומיים והמדינתיים או יעדי הנגישות הכלליים שלכם קובעים באיזו קבוצת הנחיות צריך לפעול ובאילו רמות צריך לעמוד. אם לא נדרש תקן ספציפי לפרויקט שלכם, ההמלצה היא לפעול לפי הגרסה העדכנית של ההנחיות לנגישות בתוכן אינטרנטי (WCAG).

בדיקת מוצר דיגיטלי בהתאם לתקן נגישות ולרמת התאמה נקראת בדרך כלל ביקורת נגישות. בביקורת נגישות נעשה שימוש במתודולוגיות, בטכניקות ובכלים שונים, כולל בדיקות עיצוב, בדיקות אוטומטיות, בדיקות ידניות ובדיקות של טכנולוגיה מסייעת (AT).

מבצעים ביקורת נגישות כדי לתעד את התאימות הבסיסית של מוצר דיגיטלי לנגישות. אבל הרצה חד-פעמית בתחילת פרויקט לא מספיקה כדי לקבוע אם מוצר הוא נגיש. מומלץ להריץ את הביקורת הזו כמה פעמים במהלך מחזור החיים של מוצר התוכנה כדי לבדוק אם יש שינויים ברמת התאימות, בהשוואה לקבוצה של נקודות ביקורת או הנחיות נגישות שנקבעו מראש.

הנחיות להנגשת תכני אתרי אינטרנט (WCAG)

הנחיות הנגישות לתוכן באינטרנט (WCAG) הן קבוצה בינלאומית של תקני נגישות שפותחו על ידי W3C, בשיתוף עם אנשים פרטיים וארגונים. המטרה של WCAG היא לספק תקן משותף יחיד לנגישות דיגיטלית שעונה על הצרכים של אנשים פרטיים, ארגונים וממשלות ברחבי העולם.

ההנחיות של WCAG מיועדות בעיקר למעצבים ולמפתחים של אפליקציות לאינטרנט ולנייד. עם זאת, יש עוד הרבה אנשים, כולל מפתחי תוכנה, יוצרי תוכן ועורכים, ומנהלים בכל הרמות, שיכולים להפיק תועלת מהבנה של טכניקות שמבוססות על WCAG ומהיישום שלהן בתהליך העבודה שלהם. יכול להיות שחלים על התפקיד שלכם תקנים נוספים של W3C, כולל הנחיות הנגישות לכלי עריכה (ATAG) והנחיות הנגישות לסוכן משתמש (UAAG). לכן חשוב לעיין ברשימת התקנים של W3C ולהשתמש בתקנים שהכי רלוונטיים לתפקיד ולפרויקט שלכם.

במונחים של נגישות, WCAG נחשב ל'תקן הזהב' לבדיקות תאימות. הטיוטה הראשונה של WCAG פורסמה בשנת 1999. הגרסה הנוכחית היא WCAG 2.2. WCAG 3.0 כולל טיוטה ראשונית נכון למאי 2024, אבל לא צפוי להיות תקן W3C מלא בעוד כמה שנים.

בהנחיות WCAG יש שלוש רמות של קריטריונים להצלחה: A,‏ AA ו-AAA. קריטריוני ההצלחה קובעים את התאימות ל-WCAG. כדי לעמוד בדרישות התאימות של WCAG, המוצר הדיגיטלי שאתם בודקים צריך לעמוד בקריטריונים להצלחה ברמת היעד.

30

קריטריון להצלחה

20

קריטריונים להצלחה של AA

28

קריטריונים להצלחה של AAA

בתקן הנוכחי (WCAG 2.2), יש 78 קריטריונים להצלחה בסך הכול, שמחולקים בין הרמות השונות. חשוב לציין שכל רמה היא פרוגרסיבית, כלומר אם יעד הנגישות שלכם הוא AA, אתם צריכים לעמוד בקריטריונים להצלחה של רמות A ו-AA כדי להשיג את רמת התאימות הזו.

30

מעבר של רמה

50

עמידה בדרישות ברמה A + AA

78

עמידה בדרישות ברמה A + AA + AAA

עקרונות הנגישות

קריטריוני ההצלחה של WCAG הם קבוצה חשובה מאוד של הנחיות מפורטות שמסבירות למעצבים ולמפתחים איך ליצור אתרים ואפליקציות נגישים. חשוב להבין את ההנחיות האלה כדי לטפל בבעיות שמתעוררות בבדיקות התאימות לנגישות, אבל ההנחיות הופכות מהר מאוד לטכניות מאוד.

אם אתם חדשים בתחום, כדאי להתחיל עם העקרונות של WCAG – Perceivable, Operable, Understandable, and Robust (POUR) (ניתן לתפיסה, ניתן להפעלה, ניתן להבנה וחזק). כשמחילים את עקרונות ה-POUR על מוצרים דיגיטליים, אפשר להתמקד באופן שבו בני אדם אמיתיים משתמשים במוצרים, כולל אנשים עם מוגבלויות.

ניתן לתפיסה

הקטגוריה הראשונה ב-POUR היא Perceivable (ניתן לתפיסה). העיקרון הזה קובע שהמשתמשים צריכים להיות מסוגלים לתפוס את כל המידע החיוני שמוצג על המסך, והמידע צריך להיות מועבר לכמה חושים.

שאלו את עצמכם: האם יש תוכן או פונקציה במוצר הדיגיטלי שלכם שאדם עם מוגבלות ספציפית לא יוכל לתפוס? חשוב לקחת בחשבון את כל סוגי המוגבלויות – לקויות ראייה, מוגבלויות בניידות, לקויות שמיעה, לקויות קוגניטיביות ולקויות בדיבור, הפרעות במערכת שיווי המשקל והפרעות התקפים ועוד.

דוגמאות

• הוספת טקסט חלופי לכל התמונות שאינן דקורטיביות ולסמלים חיוניים.
• הוספת כתוביות, תמלילים ותיאורים קוליים לסרטונים.
• מוודאים שהצבע הוא לא השיטה היחידה להעברת משמעות.

ניתן להפעלה

הקטגוריה השנייה היא 'ניתן להפעלה'. לפי העיקרון הזה, המשתמשים צריכים להיות מסוגלים להפעיל את הממשק של המוצר הדיגיטלי. הממשק לא יכול לדרוש אינטראקציה שהמשתמש לא יכול לבצע.

שאלו את עצמכם: האם המשתמשים יכולים לשלוט ברכיבים האינטראקטיביים של המוצר הדיגיטלי שלכם? האם יש בעיות בסדר המיקוד או מלכודות מקלדת? איך מתבצעת אינטראקציה עם ממשקי מגע?

דוגמאות לשימושיות

• הוספת תמיכה במקלדת ובמסך מגע לכל הרכיבים הפעילים.
• לוודא שבמצגות ובסרטונים יש את כל אמצעי הבקרה הדרושים.
• לתת למשתמשים מספיק זמן למלא טופס או לאפשר להם להאריך את הזמן.

מובן

הקטגוריה השלישית של POUR היא Understandable (מובן). בהתאם לעיקרון הזה, המשתמשים צריכים להבין את המידע ואת אופן הפעולה של ממשק המשתמש.

כדאי לשאול את עצמכם: האם כל התוכן מנוסח בצורה ברורה? האם קל להבין את כל האינטראקציות? האם הסדר של הדף הגיוני – למשתמשים עם ראייה, למשתמשים שמסתמכים רק על מקלדת ולמשתמשים בתוכנות להקראת מסך?

דוגמאות

• הקפידו על שפה ברורה, תמציתית וחד-משמעית. כשזה אפשרי, כדאי להשתמש במילה פשוטה יותר במקום במילה מורכבת יותר.
• מוודאים שהניווט במוצר הדיגיטלי צפוי.
• חשוב לוודא שהודעות השגיאה ברורות, כדי שהמשתמש יידע מה השלבים הבאים שהוא צריך לבצע.

Robust

הקטגוריה האחרונה היא Robust (חזק). העיקרון הזה מתמקד בתמיכה בטכנולוגיות מסייעות ובהבטחה שהמוצר הדיגיטלי יישאר נגיש ככל שהמכשירים וסוכני המשתמש יתפתחו.

שאלה שכדאי לשאול את עצמכם: באילו סוגים של טכנולוגיות מסייעות אתם תומכים? האם המוצר הדיגיטלי שלך פועל רק בדפדפנים או במערכות הפעלה חדשים? האם הוא פועל בכל נקודות עצירה ובכיווני מכשיר שונים?

דוגמאות

• בודקים את הניווט באמצעות המקלדת בלבד.
• כדאי לבדוק באמצעות טכנולוגיות שונות של קוראי מסך.
• צריך לוודא שאפשר לגשת לכל התוכן והפונקציות, בלי קשר לגודל המכשיר או לכיוון שלו.

סיכום

חשוב לזכור שהמטרה של POUR היא לא הקפדה על כללים נוקשים. במקום זאת, זו דרך לעזור לכם להבין את הצרכים המגוונים של המשתמשים ולתת להם מענה.