ב-Codelab הזה תלמדו איך ליצור רכיב פריסה רספונסיבי של תפריט צדדי נשלף באינטרנט. נבנה את הרכיב תוך כדי התקדמות, החל מ-HTML, לאחר מכן CSS ואז JavaScript.
בפוסט בבלוג שלי, Building a Sidenav component, מוסבר על התכונות של פלטפורמת האינטרנט CSS שנבחרו ליצירת הרכיב הזה.
הגדרה
- לוחצים על שינוי הסגנון לעריכה כדי שיהיה אפשר לערוך את הפרויקט.
- פתיחת
app/index.html.
HTML
קודם כל, צריך להגדיר את ה-HTML הבסיסי כדי שיהיה תוכן וכמה תיבות לעבוד איתן.
מוסיפים את קוד ה-HTML הבא לתג <body>.
<aside></aside>
<main></main>
התג <aside> מכיל את תפריט הניווט כרכיב משלים לתג <main>, שמכיל את תוכן הדף הראשי.
בשלב הבא נמלא את הרכיבים הסמנטיים האלה בשאר התוכן של הדף.
מוסיפים רכיב ניווט, כמה קישורי ניווט וקישור לסגירה בתוך הרכיב <aside>.
<aside>
<nav>
<h4>My</h4>
<a href="#">Dashboard</a>
<a href="#">Profile</a>
<a href="#">Preferences</a>
<a href="#">Archive</a>
<h4>Settings</h4>
<a href="#">Accessibility</a>
<a href="#">Theme</a>
<a href="#">Admin</a>
</nav>
<a href="#"></a>
</aside>
קישורים מתאימים מאוד לרכיבי <nav>, ורכיבי <nav> מתאימים מאוד לסרגלי צד מסוג <aside>.
עם זאת, יש עוד דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להשתפר.
ברכיב התוכן הראשי, מוסיפים כותרת ומאמר כדי להכיל באופן סמנטי את תוכן הפריסה.
<main>
<header>
<a href="#sidenav-open" class="hamburger">
<svg viewBox="0 0 50 40">
<line x1="0" x2="100%" y1="10%" y2="10%" />
<line x1="0" x2="100%" y1="50%" y2="50%" />
<line x1="0" x2="100%" y1="90%" y2="90%" />
</svg>
</a>
<h1>Site Title</h1>
</header>
<article>
{put some placeholder content here}
</article>
</main>
בכותרת יש קישור לפתיחת התפריט. בצד מופיע כפתור הסגירה. בקרוב נציג ונסתיר רכיבים על סמך גודל אזור התצוגה.
ברכיב <article> הדבקנו משפט פלייסהולדר. מחליפים את `` בתוכן משלכם, או מדביקים את הטקסט לדוגמה שמופיע למטה:
<h2>Totam Header</h2>
<p>Lorem ipsum dolor, sit amet consectetur adipisicing elit. Cum consectetur, necessitatibus velit officia ut impedit veritatis temporibus soluta? Totam odit cupiditate facilis nisi sunt hic necessitatibus voluptatem nihil doloribus! Enim.</p>
<p>Lorem ipsum dolor sit, amet consectetur adipisicing elit. Fugit rerum, amet odio explicabo voluptas eos cum libero, ex esse quasi optio incidunt soluta eligendi labore error corrupti! Dolore, cupiditate porro.</p>
<h3>Subhead Totam Odit</h3>
<p>Lorem ipsum dolor sit, amet consectetur adipisicing elit. Fugit rerum, amet odio explicabo voluptas eos cum libero, ex esse quasi optio incidunt soluta eligendi labore error corrupti! Dolore, cupiditate porro.</p>
<p>Lorem ipsum dolor sit, amet consectetur adipisicing elit. Fugit rerum, amet odio explicabo voluptas eos cum libero, ex esse quasi optio incidunt soluta eligendi labore error corrupti! Dolore, cupiditate porro.</p>
<h3>Subhead</h3>
<p>Lorem ipsum dolor sit, amet consectetur adipisicing elit. Fugit rerum, amet odio explicabo voluptas eos cum libero, ex esse quasi optio incidunt soluta eligendi labore error corrupti! Dolore, cupiditate porro.</p>
<p>Lorem ipsum dolor sit, amet consectetur adipisicing elit. Fugit rerum, amet odio explicabo voluptas eos cum libero, ex esse quasi optio incidunt soluta eligendi labore error corrupti! Dolore, cupiditate porro.</p>
התוכן הזה, והאורך שלו, הם מה שיגרום לדף להיות ניתן לגלילה כשהוא חורג מגובה אזור התצוגה.
עד עכשיו הוספתם אלמנט aside עם nav, קישורים ודרך לסגור את סרגל הניווט הצדדי. הוספתם גם כותרת, דרך לפתוח את סרגל הניווט הצדדי ומאמר לרכיב הראשי. הקוד הזה נקי, סמנטי וכבר די נצחי, אבל אנחנו יכולים להפוך אותו לנקי וברור יותר לכולם. הקישור הפתוח בסרגל הניווט הצדדי יכול להיות מסומן בצורה ברורה יותר.
מוסיפים את המאפיינים title ו-aria-label לאלמנט הקישור הפתוח בכותרת:
<a href="#sidenav-open" class="hamburger">
<a href="#sidenav-open" title="Open Menu" aria-label="Open Menu" class="hamburger">
גם סמל ה-SVG הפתוח יכול להיות מסומן בצורה ברורה יותר. מוסיפים את המאפיינים הבאים ל-SVG בתוך אלמנט הקישור הפתוח:
<svg viewBox="0 0 50 40">
<svg viewBox="0 0 50 40" role="presentation" focusable="false" aria-label="trigram for heaven symbol">
הקישור לסגירה בסרגל הניווט הצדדי יכול להיות מסומן בצורה ברורה יותר.
מוסיפים את המאפיינים title ו-aria-label לאלמנט הקישור לסגירת סרגל הניווט הצדדי:
<a href="#"></a>
<a href="#" title="Close Menu" aria-label="Close Menu"></a>
CSS
הגיע הזמן לפרוס את האלמנטים. התוכן הראשי וסרגל הניווט הצדדי הם צאצאים ישירים של התג <body>, אז זה מקום טוב להתחיל בו.
מוסיפים את ה-CSS הבא אל css/sidenav.css כדי שהרכיב <body> יציג את הצאצאים.
body {
display: grid;
grid: [stack] 1fr / min-content [stack] 1fr;
@media (max-width: 540px) {
& > :matches(aside, main) {
grid-area: stack;
}
}
}
הפריסה הזו אומרת: צור שורה עם שם stack עם כל מה שיש בה, ו-2 עמודות בשורה הזו, שהשנייה שבהן נקראת גם stack. הגודל של העמודה הראשונה צריך להתאים לתוכן המינימלי שצריך להציג בה, והעמודה השנייה יכולה לתפוס את שאר המקום.
אחר כך, אם אזור התצוגה מוגבל ל-540px או פחות, ממקמים את רכיבי התוכן הראשי וסרגל הניווט הצדדי באותה שורה ובאותה עמודה, כך שהם יהיו אחד מעל השני ברשת של 1x1.
על בסיס הפונקציונליות הזו של סידור רספונסיבי, אנחנו יכולים עכשיו להשתמש במצב של סרגל הכתובות כדי להחליף את החשיפה ואת סגנון המעבר של סרגל הניווט הצדדי.
מעדכנים את הרכיב <aside> ב-app/index.html:
<aside>
<aside id="sidenav-open">
כך שירות ה-CSS יכול להתאים בין רכיב לבין גיבוב (hash) של כתובת URL. זה חשוב לשימוש ב-:target.
עכשיו מזהה הרכיב יכול להתאים לגיבוב של כתובת ה-URL שנגדיר באמצעות תגי <a>.
בנוסף, כדי להקל על הטירגוט ב-JavaScript, הוסיפו מזהים לרכיבי המפתח ששולטים בסרגל הניווט הצדדי. קודם כול, מוסיפים מזהה לקישור לפתיחת סרגל הניווט הצדדי:
<a href="#sidenav-open" class="hamburger" title="Open Menu" aria-label="Open Menu">
<a href="#sidenav-open" id="sidenav-button" class="hamburger" title="Open Menu" aria-label="Open Menu">
בשלב הבא, מוסיפים מזהה לקישור לסגירת סרגל הניווט הצדדי:
<a href="#" title="Close Menu" aria-label="Close Menu"></a>
<a href="#" id="sidenav-close" title="Close Menu" aria-label="Close Menu"></a>
זה מסכם את פריסת הערימה הרספונסיבית של המאקרו <body>, וגם מקשר אותנו לסרגל כתובות ה-URL.
בואו נמשיך!
גם הפריסה של <aside> מסודרת. יש לו 2 צאצאים, <nav> שהוא הרכיב דמוי הנייר שמופיע בהחלקה, ואלמנט קישור סוגר <a> שמגדיר את כתובת ה-URL כ-#.
הקישור לא מוצג בצד שמאל של תפריט הניווט הנשלף. הוא נועד לאפשר לאנשים "ללחוץ מחוץ" לרכיב החזותי כדי לסגור אותו.
מוסיפים את ה-CSS הבא אל css/sidenav.css:
#sidenav-open {
display: grid;
grid-template-columns: [nav] 2fr [escape] 1fr;
}
חשבתי שהיחס והשמות היו תוספת ממש נחמדה כאן, שבה הרשת יכולה לבלוט ולתת למעצב הרבה שליטה.
בשלב הבא, אני צריך להוסיף שכבת-על לתוכן הראשי, בהתאם לתנאי מסוים, ולשמור על המיקום שלי בזמן הגלילה במסמך. זה תפקיד מצוין לposition: sticky וגם
לoverscroll-behavior.
מוסיפים את הסגנונות הבאים לסרגל הניווט הצדדי:
#sidenav-open {
display: grid;
grid-template-columns: [nav] 2fr [escape] 1fr;
@media (max-width: 540px) {
position: sticky;
top: 0;
max-height: 100vh;
overflow: hidden auto;
overscroll-behavior: contain;
visibility: hidden; /* not keyboard accessible when closed */
}
}
הסגנונות האלה מבטיחים שסרגל הניווט הצדדי יהיה בגובה של אזור התצוגה, ייגלל אנכית ויכיל את הגלילה. חשוב מאוד: הוא מסתיר את הרכיב. כברירת מחדל, כשגודל אזור התצוגה הוא 540px או פחות, סרגל הניווט הצדדי מוסתר. אלא אם כן!
מוסיפים בורר פסאודו :target לאלמנט #sidenav-open:
#sidenav-open {
@media (max-width: 540px) {
&:target {
visibility: visible;
}
}
}
כשהמזהה של הרכיב הזה וסרגל כתובות ה-URL זהים, מגדירים את visibility לערך visible. אפשר לפתוח את תפריט הצד אחרי שגוללים את הדף, או לנסות לגלול את הדף כשתפריט הצד פתוח. מה דעתך?
מוסיפים את ה-CSS הבא לתחתית הקובץ app/sidenav.css:
#sidenav-button,
#sidenav-close {
-webkit-tap-highlight-color: transparent;
-webkit-touch-callout: none;
user-select: none;
touch-action: manipulation;
@media (min-width: 540px) {
display: none;
}
}
הסגנונות האלה מטרגטים את לחצני הפתיחה והסגירה, מציינים את סגנונות ההקשה והמגע שלהם,
וגם מסתירים אותם כשגודל אזורי התצוגה הוא 540px או יותר.
כדי להוסיף קצת סטייל, נוסיף טרנספורמציות CSS עם נגישות מכבדת.
מוסיפים את ה-CSS הבא אל css/sidenav.css:
#sidenav-open {
--easeOutExpo: cubic-bezier(0.16, 1, 0.3, 1);
--duration: .6s;
...
@media (max-width: 540px) {
...
transform: translateX(-110vw);
will-change: transform;
transition:
transform var(--duration) var(--easeOutExpo),
visibility 0s linear var(--duration);
&:target {
visibility: visible;
transform: translateX(0);
transition: transform var(--duration) var(--easeOutExpo);
}
}
@media (prefers-reduced-motion: reduce) {
--duration: 1ms;
}
}
מוסיפים קצת JavaScript
המקש Escape אמור לסגור את התפריט. מוסיפים את קוד ה-JS הזה אל js/index.js:
const sidenav = document.querySelector('#sidenav-open');
sidenav.addEventListener('keyup', e => {
if (e.code === 'Escape') {
document.location.hash = '';
}
});
הפונקציה הזו מאזינה לאירוע מרכזי ברכיב sidenav.
אם הוא Escape, הוא מגדיר את גיבוב כתובת ה-URL כריק, וכך סרגל הניווט הצדדי נעלם.
החלק הבא של UX JS הוא ניהול המיקוד. אני רוצה שהפתיחה והסגירה יהיו פשוטות, אז אני ממתין עד שהסרגל הצדדי יסיים מעבר מסוג כלשהו, ואז בודק אותו מול ה-hash של כתובת ה-URL כדי לקבוע אם הוא בפנים או בחוץ. אחר כך אני משתמש ב-JavaScript כדי להגדיר את המיקוד על הכפתור המשלים לזה שהם לחצו עליו.
מוסיפים את קוד ה-JavaScript הבא אל js/index.js:
const closenav = document.querySelector('#sidenav-close');
const opennav = document.querySelector('#sidenav-button');
sidenav.addEventListener('transitionend', e => {
if (e.propertyName !== 'transform') {
return;
}
const isOpen = document.location.hash === '#sidenav-open';
isOpen
? closenav.focus()
: opennav.focus();
});
רוצה לנסות?
- כדי לראות תצוגה מקדימה של האתר, לוחצים על הצגת האפליקציה ואז על מסך מלא
.
סיכום
זה מסכם את הצרכים שלי מהרכיב. אתם יכולים להשתמש בו כבסיס, להפעיל אותו באמצעות מצב JavaScript במקום כתובת ה-URL, ובאופן כללי להתאים אותו לצרכים שלכם. תמיד יש עוד מה להוסיף או עוד תרחישים לדוגמה שאפשר לכסות.
פתחו את css/brandnav.css כדי לבדוק את הסגנונות שלא קשורים לפריסה שהחלתי על הרכיב הזה. לא חשבתי שזה חשוב לקבוצת התכונות שהתמקדתי בהן, וקיוויתי שהפרדת הסגנונות מהפריסה תעודד העתקה והדבקה. אולי תמצאו שם עוד דברים מעניינים.
איך יוצרים רכיבי סרגל צד רספונסיביים שמופיעים בהחלקה? האם יש לך לפעמים יותר מאחד, למשל אחד בכל צד? אשמח להציג את הפתרון שלכם בסרטון ב-YouTube. הקפידו לצייץ לי או להגיב ב-YouTube עם הקוד שלכם, זה יעזור לכולם!