יצירת חוויות במסך מלא

יש לנו אפשרות ליצור בקלות אתרים ואפליקציות במסך מלא, אבל כמו כל דבר באינטרנט, יש כמה דרכים לעשות את זה. זה חשוב במיוחד עכשיו, כשעוד דפדפנים תומכים בחוויה של "אפליקציית אינטרנט מותקנת" שמופעלת במסך מלא.

איך פותחים את האפליקציה או האתר במסך מלא

יש כמה דרכים שבהן משתמש או מפתח יכולים להציג אפליקציית אינטרנט במסך מלא.

  • מבקשים מהדפדפן לעבור למסך מלא בתגובה לתנועה של המשתמש.
  • מתקינים את האפליקציה במסך הבית.
  • הסתרה אוטומטית של סרגל הכתובות.

מבקשים מהדפדפן לעבור למסך מלא בתגובה לתנועה של המשתמש

לא כל הפלטפורמות זהות. ב-Safari ל-iOS אין API למסך מלא, אבל יש לנו ב-Chrome ל-Android, ב-Firefox וב-IE 11 ואילך. רוב האפליקציות שאתם מפתחים ישתמשו בשילוב של JS API והסלקטורים ב-CSS שסופקו על ידי מפרט המסך המלא. ממשקי ה-API העיקריים של JS שצריך להביא בחשבון כשיוצרים חוויית מסך מלא הם:

  • element.requestFullscreen() (כרגע עם קידומת ב-Chrome, ב-Firefox וב-IE) מציג את הרכיב במצב מסך מלא.
  • document.exitFullscreen() (כרגע עם קידומת ב-Chrome, ב-Firefox וב-IE. ב-Firefox משתמשים במקום זאת ב-cancelFullScreen()) מבטל את מצב המסך המלא.
  • document.fullscreenElement (כרגע עם קידומת ב-Chrome, ב-Firefox וב-IE) מחזיר את הערך True אם אחד מהרכיבים נמצא במצב מסך מלא.

כשהאפליקציה מוצגת במסך מלא, הרכיבים האינטראקטיביים של הדפדפן לא זמינים יותר. השינוי הזה משפיע על האופן שבו המשתמשים יוצרים אינטראקציה עם החוויה שלכם. אין להם את פקדי הניווט הרגילים כמו "קדימה" ו"אחורה", ואין להם את פתח המילוט שהוא כפתור הרענון. חשוב להתכונן לתרחיש כזה. אתם יכולים להשתמש בסלקטורים מסוימים ב-CSS כדי לשנות את הסגנון והתצוגה של האתר כשהדפדפן נכנס למצב מסך מלא.

<button id="goFS">Go fullscreen</button>
<script>
  var goFS = document.getElementById('goFS');
  goFS.addEventListener(
    'click',
    function () {
      document.body.requestFullscreen();
    },
    false,
  );
</script>

הדוגמה שלמעלה קצת מאולצת. הסתרתי את כל המורכבות שקשורה לשימוש בתחיליות של ספקים.

הקוד בפועל הרבה יותר מורכב. Mozilla יצרה סקריפט שימושי מאוד שמאפשר להחליף בין מצב מסך מלא למצב רגיל. כמו שאתם רואים, המצב של הקידומת של הספק מורכב ומסורבל בהשוואה ל-API שצוין. גם עם הקוד הפשוט יותר שמוצג בהמשך, הוא עדיין מורכב.

function toggleFullScreen() {
  var doc = window.document;
  var docEl = doc.documentElement;

  var requestFullScreen =
    docEl.requestFullscreen ||
    docEl.mozRequestFullScreen ||
    docEl.webkitRequestFullScreen ||
    docEl.msRequestFullscreen;
  var cancelFullScreen =
    doc.exitFullscreen ||
    doc.mozCancelFullScreen ||
    doc.webkitExitFullscreen ||
    doc.msExitFullscreen;

  if (
    !doc.fullscreenElement &&
    !doc.mozFullScreenElement &&
    !doc.webkitFullscreenElement &&
    !doc.msFullscreenElement
  ) {
    requestFullScreen.call(docEl);
  } else {
    cancelFullScreen.call(doc);
  }
}

אנחנו, מפתחי האתרים, שונאים מורכבות. אפשר להשתמש במודול Screenfull.js של Sindre Sorhus, שהוא API מופשט ברמה גבוהה שמאחד את שני ממשקי ה-API השונים מעט של JS ואת הקידומות של הספקים ל-API עקבי אחד.

טיפים לשימוש ב-Fullscreen API

הצגת המסמך במסך מלא
מסך מלא ברכיב body
איור 1: מסך מלא ברכיב body.

באופן טבעי, אפשר לחשוב שצריך להעביר את רכיב ה-body למסך מלא, אבל אם אתם משתמשים במנוע רינדור שמבוסס על WebKit או Blink, תראו שיש לזה השפעה מוזרה של כיווץ רוחב ה-body לגודל הקטן ביותר האפשרי שיכיל את כל התוכן. (Mozilla Gecko מתאים.)

מסך מלא ברכיב המסמך
איור 2: מסך מלא ברכיב המסמך.

כדי לפתור את הבעיה, צריך להשתמש ברכיב document במקום ברכיב body:

document.documentElement.requestFullscreen();
הצגת רכיב וידאו במסך מלא

כדי להציג רכיב וידאו במסך מלא, צריך לבצע את אותן הפעולות כמו בכל רכיב אחר. מפעילים את ה-method‏ requestFullscreen ברכיב הווידאו.

<video id="videoElement"></video>
<button id="goFS">Go Fullscreen</button>
<script>
  var goFS = document.getElementById('goFS');
  goFS.addEventListener(
    'click',
    function () {
      var videoElement = document.getElementById('videoElement');
      videoElement.requestFullscreen();
    },
    false,
  );
</script>

אם לא הגדרתם את מאפיין הפקדים ברכיב <video>, למשתמשים לא תהיה דרך לשלוט בסרטון כשהוא מוצג במסך מלא. הדרך המומלצת לעשות זאת היא ליצור מאגר בסיסי שמכיל את הסרטון ואת הפקדים שאתם רוצים שהמשתמש יראה.

<div id="container">
  <video></video>
  <div>
    <button>Play</button>
    <button>Stop</button>
    <button id="goFS">Go fullscreen</button>
  </div>
</div>
<script>
  var goFS = document.getElementById('goFS');
  goFS.addEventListener(
    'click',
    function () {
      var container = document.getElementById('container');
      container.requestFullscreen();
    },
    false,
  );
</script>

זה נותן לכם הרבה יותר גמישות כי אתם יכולים לשלב את אובייקט מאגר התגים עם הסלקטור המדומה של CSS (לדוגמה, כדי להסתיר את הלחצן goFS).

<style>
  #goFS:-webkit-full-screen #goFS {
    display: none;
  }
  #goFS:-moz-full-screen #goFS {
    display: none;
  }
  #goFS:-ms-fullscreen #goFS {
    display: none;
  }
  #goFS:fullscreen #goFS {
    display: none;
  }
</style>

בעזרת התבניות האלה, אתם יכולים לזהות מתי מצב מסך מלא פועל ולהתאים את ממשק המשתמש בהתאם, לדוגמה:

  • על ידי הוספת קישור חזרה לדף הבית
  • לספק מנגנון לסגירת תיבות דו-שיח או לחזרה אחורה

פתיחת דף במסך מלא ממסך הבית

אי אפשר להפעיל דף אינטרנט במסך מלא כשהמשתמש מנווט אליו. ספקי הדפדפנים מודעים היטב לכך שחוויית מסך מלא בכל טעינת דף היא מטרד עצום, ולכן נדרשת תנועה של המשתמש כדי להיכנס למסך מלא. עם זאת, ספקים מאפשרים למשתמשים "להתקין" אפליקציות, ופעולת ההתקנה היא אות למערכת ההפעלה שהמשתמש רוצה להפעיל את האפליקציה בפלטפורמה.

בפלטפורמות הניידות העיקריות, קל מאוד להטמיע את זה באמצעות מטא תגים או קובצי מניפסט, כמו שמוסבר בהמשך.

iOS

מאז ההשקה של האייפון, המשתמשים יכולים להתקין אפליקציות אינטרנט במסך הבית ולהפעיל אותן כאפליקציות אינטרנט במסך מלא.

<meta name="apple-mobile-web-app-capable" content="yes" />

אם הערך של content הוא yes, אפליקציית האינטרנט פועלת במצב מסך מלא. אחרת, היא לא פועלת במצב מסך מלא. כברירת מחדל, תוכן מהאינטרנט מוצג באמצעות Safari. אתם יכולים לקבוע אם דף אינטרנט יוצג במצב מסך מלא באמצעות המאפיין הבוליאני לקריאה בלבד window.navigator.standalone ב-JavaScript.

Apple

Chrome עבור Android

צוות Chrome הטמיע לאחרונה תכונה שאומרת לדפדפן להפעיל את הדף במסך מלא כשהמשתמש הוסיף אותו למסך הבית. היא דומה למודל של Safari ב-iOS.

<meta name="mobile-web-app-capable" content="yes" />

אתם יכולים להגדיר את אפליקציית האינטרנט כך שסמל קיצור הדרך של האפליקציה יתווסף למסך הבית של המכשיר, והאפליקציה תופעל ב"מצב אפליקציה" במסך מלא באמצעות הפריט "הוספה למסך הבית" בתפריט של Chrome ל-Android.

Google Chrome

אפשרות טובה יותר היא להשתמש במניפסט של אפליקציית האינטרנט.

קובץ מניפסט של אפליקציית אינטרנט (Chrome, ‏ Opera, ‏ Firefox, ‏ Samsung)

המניפסט של אפליקציות אינטרנט הוא קובץ JSON פשוט שמאפשר לכם, המפתחים, לקבוע איך האפליקציה תופיע למשתמשים באזורים שבהם הם מצפים לראות אפליקציות (למשל, מסך הבית בנייד), להגדיר מה המשתמשים יכולים להפעיל, וחשוב מכך, איך הם יכולים להפעיל את זה. בעתיד, המניפסט יאפשר לכם לשלוט באפליקציה בצורה טובה יותר, אבל כרגע אנחנו מתמקדים רק באופן שבו אפשר להפעיל את האפליקציה. באופן ספציפי:

  1. איך להגדיר את המניפסט בדפדפן
  2. תיאור של אופן ההפעלה

אחרי שיוצרים את המניפסט ומארחים אותו באתר, כל מה שצריך לעשות הוא להוסיף תג קישור מכל הדפים שכוללים את האפליקציה, באופן הבא:

<link rel="manifest" href="/manifest.json" />

דפדפן Chrome תומך במניפסטים מאז גרסה 38 ל-Android (אוקטובר 2014). המניפסט מאפשר לכם לקבוע איך אפליקציית האינטרנט תיראה כשהיא מותקנת במסך הבית (באמצעות המאפיינים short_name, name ו-icons) ואיך היא תופעל כשהמשתמש ילחץ על סמל ההפעלה (באמצעות start_url, display ו-orientation).

בהמשך מוצג מניפסט לדוגמה. הוא לא מציג את כל מה שיכול להיות במניפסט.

{
  "short_name": "Kinlan's Amaze App",
  "name": "Kinlan's Amazing Application ++",
  "icons": [
    {
      "src": "launcher-icon-4x.png",
      "sizes": "192x192",
      "type": "image/png"
    }
  ],
  "start_url": "/index.html",
  "display": "standalone",
  "orientation": "landscape"
}

התכונה הזו היא פרוגרסיבית לחלוטין ומאפשרת ליצור חוויות טובות ומשולבות יותר למשתמשים בדפדפן שתומך בתכונה.

כשמשתמש מוסיף את האתר או האפליקציה שלכם למסך הבית, הוא מתכוון להתייחס אליהם כמו לאפליקציה. לכן, כדאי לכוון את המשתמש לפונקציונליות של האפליקציה ולא לדף הנחיתה של המוצר. לדוגמה, אם המשתמש נדרש להיכנס לאפליקציה, זה דף טוב להפעלה.

אפליקציות לפעולות במכשיר

רוב האפליקציות לפעולות במכשיר ייהנו מהשיפור הזה באופן מיידי. סביר להניח שתרצו להפעיל את האפליקציות האלה בנפרד, כמו כל אפליקציה אחרת בפלטפורמה לנייד. כדי להגדיר לאפליקציה לפעול באופן עצמאי, מוסיפים את הקוד הבא לקובץ המניפסט של אפליקציית האינטרנט:

    "display": "standalone"
משחקים

רוב המשחקים ייהנו מהיתרונות של המניפסט באופן מיידי. ברוב המשחקים, המפתחים רוצים שהמשחק יופעל במסך מלא ובכיוון מסוים.

אם אתם מפתחים משחק עם גלילה אנכית או משחק כמו Flappy Birds, סביר להניח שתרצו שהמשחק יהיה תמיד במצב לאורך.

    "display": "fullscreen",
    "orientation": "portrait"

לעומת זאת, אם אתם מפתחים משחק פאזל או משחק כמו X-Com, כנראה תרצו שהמשחק תמיד ישתמש בכיוון לרוחב.

    "display": "fullscreen",
    "orientation": "landscape"
אתרי חדשות

ברוב המקרים, אתרי חדשות הם חוויות שמבוססות על תוכן בלבד. רוב המפתחים לא חושבים באופן טבעי על הוספת מניפסט לאתר חדשות. המניפסט יאפשר לכם להגדיר מה להפעיל (הדף הראשי של אתר החדשות) ואיך להפעיל אותו (במסך מלא או ככרטיסייה רגילה בדפדפן).

הבחירה היא שלכם, בהתאם לאופן שבו אתם חושבים שהמשתמשים ירצו לגשת לחוויה שלכם. אם רוצים שהאתר יכלול את כל רכיבי הדפדפן שאתר אמור לכלול, אפשר להגדיר את התצוגה ל-browser.

    "display": "browser"

אם אתם רוצים שאתר החדשות שלכם ייראה כמו רוב האפליקציות שמתמקדות בחדשות, ושהממשק שלו ייראה כמו אפליקציה ולא כמו אתר, אתם יכולים להגדיר את התצוגה ל-standalone.

    "display": "standalone"

הסתרה אוטומטית של סרגל הכתובות

אפשר "לזייף מסך מלא" על ידי הסתרה אוטומטית של סרגל הכתובות באופן הבא:

window.scrollTo(0, 1);

זו שיטה די פשוטה: טעינת הדף מתבצעת וסרגל הדפדפן מקבל הוראה לזוז הצידה. לצערנו, אין לו תקן והוא לא נתמך כמו שצריך. צריך גם להתמודד עם כל מיני מוזרויות.

לדוגמה, דפדפנים בדרך כלל משחזרים את המיקום בדף כשהמשתמש חוזר אליו. שימוש ב-window.scrollTo מבטל את ההגדרה הזו, וזה מעצבן את המשתמש. כדי לעקוף את זה, צריך לאחסן את המיקום האחרון ב-localStorage ולטפל במקרי הקצה (לדוגמה, אם הדף פתוח אצל המשתמש בכמה חלונות).

הנחיות בנושא חוויית המשתמש (UX)

כשאתם בונים אתר שמשתמש במסך מלא, יש כמה שינויים פוטנציאליים בחוויית המשתמש שאתם צריכים להיות מודעים אליהם כדי שתוכלו לבנות שירות שהמשתמשים יאהבו.

אל תסתמכו על פקדי הניווט

ב-iOS אין כפתור חומרה לחזרה אחורה או תנועת רענון. לכן, אתם צריכים לוודא שהמשתמשים יכולים לנווט באפליקציה בלי להיתקע.

אתם יכולים לזהות בקלות אם אתם פועלים במצב מסך מלא או במצב מותקן בכל הפלטפורמות העיקריות.

iOS

ב-iOS אפשר להשתמש בערך הבוליאני navigator.standalone כדי לבדוק אם המשתמש הפעיל את האפליקציה ממסך הבית או לא.

if (navigator.standalone == true) {
  // My app is installed and therefore fullscreen
}

מניפסט של אפליקציית אינטרנט (Chrome, ‏ Opera, ‏ Samsung)

כשמפעילים את Chrome כאפליקציה להתקנה, הוא לא פועל בחוויית מסך מלא אמיתית, ולכן document.fullscreenElement מחזיר ערך null והסלקטורים ב-CSS לא פועלים.

כשהמשתמש מבקש להציג את האתר במסך מלא באמצעות תנועה, ממשקי ה-API הרגילים למסך מלא זמינים, כולל הסלקטור המדומה של CSS שמאפשר להתאים את ממשק המשתמש כך שיגיב למצב המסך המלא, כמו בדוגמה הבאה:

selector:-webkit-full-screen {
  display: block; // displays the element only when in fullscreen
}

selector {
  display: none; // hides the element when not in fullscreen mode
}

אם המשתמשים מפעילים את האתר ממסך הבית, שאילתת המדיה (media query) display-mode תוגדר לפי מה שמוגדר בקובץ המניפסט של אפליקציית האינטרנט. במקרה של מסך מלא, הקוד יהיה:

@media (display-mode: fullscreen) {
}

אם המשתמש מפעיל את האפליקציה במצב עצמאי, שאילתת המדיה display-mode תהיה standalone:

@media (display-mode: standalone) {
}

Firefox

כשהמשתמש מבקש מסך מלא דרך האתר או מפעיל את האפליקציה במצב מסך מלא, כל ממשקי ה-API הרגילים של מסך מלא זמינים, כולל הסלקטור המדומה של CSS, שמאפשר להתאים את ממשק המשתמש כך שיגיב למצב מסך מלא, כמו בדוגמה הבאה:

selector:-moz-full-screen {
  display: block; // hides the element when not in fullscreen mode
}

selector {
  display: none; // hides the element when not in fullscreen mode
}

Internet Explorer

ב-IE, למחלקת הפסאודו של CSS אין מקף, אבל היא פועלת באופן דומה ל-Chrome ול-Firefox.

selector:-ms-fullscreen {
  display: block;
}

selector {
  display: none; // hides the element when not in fullscreen mode
}

מפרט

האיות במפרט תואם לתחביר שמשמש את IE.

selector:fullscreen {
  display: block;
}

selector {
  display: none; // hides the element when not in fullscreen mode
}

השארת המשתמש בחוויית המסך המלא

ממשק ה-API של המסך המלא יכול להיות קצת בעייתי לפעמים. ספקי הדפדפנים לא רוצים לנעול את המשתמשים בדף במסך מלא, ולכן הם פיתחו מנגנונים ליציאה ממסך מלא בהקדם האפשרי. זה אומר שאי אפשר ליצור אתר במסך מלא שכולל כמה דפים, כי:

  • שינוי כתובת ה-URL באופן פרוגרמטי באמצעות window.location = "http://example.com" גורם ליציאה ממצב מסך מלא.
  • אם משתמש ילחץ על קישור חיצוני בדף, הוא ייצא ממסך מלא.
  • שינוי של כתובת ה-URL באמצעות ה-API של navigator.pushState יגרום גם ליציאה מחוויית המסך המלא.

אם אתם רוצים שהמשתמש יישאר בחוויית המסך המלא, יש לכם שתי אפשרויות:

  1. כדי לעבור למסך מלא, משתמשים במנגנונים של אפליקציית האינטרנט שניתנת להתקנה.
  2. ניהול ממשק המשתמש ומצב האפליקציה באמצעות מקטע #.

אם משתמשים בתחביר # כדי לעדכן את כתובת ה-URL‏ (window.location = "#somestate"), ומאזינים לאירוע window.onhashchange, אפשר להשתמש במחסנית ההיסטוריה של הדפדפן כדי לנהל שינויים במצב האפליקציה, לאפשר למשתמש להשתמש בכפתורי החומרה "הקודם" או להציע חוויה פשוטה של כפתור "הקודם" פרוגרמטי באמצעות ה-API של ההיסטוריה, באופן הבא:

window.history.go(-1);

המשתמשים יכולים לבחור מתי לעבור למסך מלא

אין דבר שמעצבן את המשתמשים יותר מאתר שעושה משהו לא צפוי. כשמשתמש נכנס לאתר שלכם, אל תנסו להטעות אותו כדי שיעבור למסך מלא.

אל תיירטו את אירוע המגע הראשון ואל תפעילו את requestFullscreen().

  1. זה מעצבן.
  2. יכול להיות שבעתיד הדפדפנים יציגו למשתמשים בקשה לאשר לאפליקציה לעבור למסך מלא.

אם אתם רוצים להפעיל אפליקציות במסך מלא, כדאי להשתמש בחוויות ההתקנה של כל פלטפורמה.

אל תשלחו למשתמשים ספאם כדי שיתקינו את האפליקציה במסך הבית

אם אתם מתכננים להציע חוויה במסך מלא באמצעות המנגנונים של האפליקציה המותקנת, התחשבו במשתמש.

  • היו דיסקרטיים. אפשר להשתמש בבאנר או בכותרת תחתונה כדי ליידע אותם שהם יכולים להתקין את האפליקציה.
  • אם הם סוגרים את ההודעה, אל תציגו אותה שוב.
  • בביקור הראשון של המשתמשים, לא סביר שהם ירצו להתקין את האפליקציה, אלא אם הם מרוצים מהשירות שלכם. כדאי להציג את הבקשה להתקנה אחרי אינטראקציה חיובית באתר.
  • אם משתמש מבקר באתר שלכם באופן קבוע ולא מתקין את האפליקציה, סביר להניח שהוא לא יתקין אותה בעתיד. אל תשלחו להם ספאם.

סיכום

אין לנו API סטנדרטי ומוטמע באופן מלא, אבל בעזרת חלק מההנחיות שמוצגות במאמר הזה, אתם יכולים ליצור בקלות חוויות שמשתמשות בכל המסך של המשתמש, בלי קשר ללקוח.

משוב