טיפוגרפיה

יצירת תוכן נגיש ועיצוב שלו היא לא רק בחירה של גופן שקל לקרוא. גם אם משתמשים בסוגי גופן נגישים, אנשים עם לקות ראייה, לקות קוגניטיבית, לקות שפה או לקות למידה עשויים להתקשות לעבד את הטקסט בגלל רכיבים אחרים, כמו וריאציות של הגופן, גודל, רווחים וקירור (kerning) – ואלה רק כמה דוגמאות.

במודול הזה נסביר על שיקולים בסיסיים בתכנון שיעזרו לכם ליצור תוכן שמכיל מגוון רחב יותר של אנשים, וכך להגיע ליותר אנשים.

גופן

גורם משמעותי שיכול להשפיע מאוד על נגישות הטקסט הוא סוג הגופן. סוג הגופנים והסגנון שבחרתם יכול להשפיע על עיצוב הדף או לשבש אותו.

שימוש בגופנים נגישים יכול להועיל לאנשים עם הפרעות קריאה, למידה ותשומת לב, כמו דיסלקציה והפרעת קשב וריכוז (ADHD), וגם לאנשים עם ראייה לקויה.

בחרו גופנים נפוצים הדרך המהירה ביותר ליצור עיצוב נגיש היא לבחור גופן נפוץ (כמו Arial,‏ Times New Roman,‏ Calibri,‏ Verdana ועוד רבים).

מחקרים רבים על גופנים שבהם נבדקו אנשים עם מוגבלויות מראים שסוגי גופנים נפוצים מאפשרים מהירות קריאה גבוהה יותר ורמת הבנה עמוקה יותר בהשוואה לסוגי גופנים נדירים. גופנים נפוצים לא נגישים יותר מגופנים אחרים באופן מהותי, אבל לאנשים מסוימים עם מוגבלויות קל יותר לקרוא אותם כי יש להם הרבה ניסיון בעבודה עם הגופנים האלה (או בעבודה לצד הגופנים האלה).

בנוסף לבחירת גופן נפוץ, חשוב להימנע מגופנים מעוטרים או בכתב יד, וגם מגופנים שבהם יש רק אותיות גדולות (למשל, רק אותיות גדולות). גופנים מיוחדים עם עיצובים חזרתיים, צורות מיוחדות או פיצ'רים אומנותיים כמו קווים דקים יכולים להיראות יפים, אבל לאנשים עם מוגבלויות קשה יותר לקרוא אותם מאשר סוגי טקסט נפוצים.

מאפייני האותיות וריווח בין אותיות

המחקר בנושא האם קל יותר לקרוא גופנים עם serif או בלי serif לא מספק תוצאות חד-משמעיות, אבל מספרים, אותיות או שילובים מסוימים עלולים לבלבל אנשים עם לקויות למידה מבוססות-שפה ולקויות קוגניטיביות. לאנשים עם מוגבלויות כאלה, צריך להגדיר בבירור כל אות ומספר שיש להם מאפיינים ייחודיים, כך שלא יתבלבלו בין אותיות לבין מספרים.

אותיות נפוצות שעלולות לפגוע בקריאוּת הן האות "I" (הודו) באותיות רישיות, האות "l" (חסה) באותיות קטנות והמספר "1". באופן דומה, לפעמים קוראים מסוימים מבחינים בין אותיות כמו b/d, ‏ p/q, ‏ f/t, ‏ i/j,‏ m/w ו-n/u רק אם הן מופיעות בצד שמאל או בצד ימין, או למעלה או למטה.

גם כשמרווחי האותיות או ההפרדה בין האותיות קטנים מדי, קשה יותר לקרוא את הטקסט. חשוב לשים לב במיוחד למרווחים בין האותיות, במיוחד בין שתי האותיות הבעייתיות r/n. אחרת, מילים כמו 'חוט' עלולות להפוך ל'יאם' או 'חרטום' ל'גזע', וכך לשנות לחלוטין את המשמעות של הטקסט.

אוספי גופנים בקוד פתוח כמו Google Fonts יכולים לעזור לכם לבחור את הגופנים שהכי מתאימים לעיצוב הבא. אם אתם משתמשים במוצרי Adobe, אתם יכולים להטמיע ישירות בתכנים שלכם משפחת גופנים נגישות של שותפי ייצור גופנים, כולל Google Fonts נבחרים.

כשמחפשים את הגופן הבא, חשוב לשים לב במיוחד לדברים הבאים:

• כשהדבר אפשרי, כדאי להשתמש בגופנים נפוצים.
• מומלץ להימנע משימוש בגופנים מורכבים או בכתב יד, ובגופנים עם תווים בגודל אחד בלבד.
• בוחרים גופן עם מאפיינים ייחודיים, תוך התמקדות באותיות I, l ו-1 באותיות גדולות וקטנות.
• בודקים שילובים מסוימים של אותיות כדי לוודא שהם לא תמונה מדויקת של האותיות הפוכות.
• בודקים את המרווחים בין האותיות, במיוחד בין r ל-n.

גודל הגופן וסגנון הטיפוגרפי

אנשים נוטים לחשוב שבחירת משפחת גופנים נגישה היא כל מה שצריך כדי ליצור תוכן שמכיל את כולם, אבל חשוב גם להביא בחשבון את גודל הגופן ואת סגנון הטקסט בדף.

לדוגמה, אנשים עם ליקוי ראייה או עיוורון צבעים לא יכולים לקרוא חלק מהתוכן אם הוא קטן מדי, והם צריכים להשתמש באמצעי עזר טכני כמו הגדלת התצוגה בדפדפן כדי לקרוא את התוכן. משתמשים אחרים, כמו אנשים עם דיסלקציה או הפרעות קריאה, עשויים להיתקל בקשיים בקריאת טקסט נטוי. קוראים מסך מתעלמים לרוב משיטות עיצוב, כמו כתב מודגש וכתב נטוי, ולכן המשתמשים העיוורים או עם לקות ראייה לא מבינים את הכוונה של הסגנונות האלה.

h2 {font-size: 16px;}

h2 {font-size: 1rem;}

אי אפשר לחזות את הצרכים של כל משתמש, ולכן כשאתם מוסיפים גופנים לאתרים ולאפליקציות אינטרנט, חשוב להביא בחשבון את ההנחיות הבאות:

• צריך להגדיר את גדלי הגופן הבסיסיים באמצעות ערך יחסי (%,‏ rem או em) כדי לאפשר שינוי של גודל הגופן.
• כדי לשפר את הקריאוּת, כדאי להגביל את מספר הווריאציות של הגופן, כמו צבע, מודגש, אותיות רישיות ונטוי. במקום זאת, כדאי להשתמש בשיטות להדגשת מילים בטקסט, כמו כוכביות, מקפים או הדגשת מילה ספציפית.
• כשהדבר אפשרי, השתמשו בתגי עיצוב במקום בטקסט בתמונות. קוראי מסך לא יכולים לקרוא טקסט מוטמע בתמונות (בלי הוספת קוד נוסף), וטקסט מוטמע יכול גם להפוך לפוקסלציה כשמשתמשים עם לקות ראייה מגדילים אותו.

מבנה ופריסה

אומנם גופנים, גודל גופן וסגנון טיפוגרפי חשובים לטיפוגרפיה נגישה, אבל המבנה והפריסה של הטקסט בדף יכולים להיות חשובים באותה מידה להבנת המשתמש.

פריסות מורכבות יכולות להוות מחסום אמיתי לאנשים עם ראייה לקויה, עם לקויות קריאה ול6.1 מיליון האנשים בארה"ב עם הפרעת קשב וריכוז. אנשים עם מוגבלויות כאלה מקשות על אנשים לשמור על מקומם ולעקוב אחר רצף הטקסט כי אין מסלולים לינאריים ברורים, כותרות חסרות ורכיבים לא מקובצים.

אחד מהיבטים חשובים של עיצוב פריסת גישה הוא להבדיל בין אלמנטים חיוניים זה מזה ולקבץ אלמנטים דומים יחד. אם הרכיבים קרובים מדי, יכול להיות שיהיה קשה להבין איפה מתחיל רכיב אחד ומסתיים רכיב אחר, במיוחד אם יש להם עיצוב דומה.

כדאי לחשוב על הטקסט כעל אוסף של נקודות בודדות ברשימה. כך תוכלו לתכנן את מבנה הדף הכולל ולהשתמש בכותרות, בכותרות משנה וברשימות כשזה מתאים.

ריווח

מרווחים בין פסקאות, בין משפטים ובין מילים עוזרים לקוראים לשמור על המיקוד בטקסט ומוסיפים להבנה החזותית הכוללת של הדף. שורות טקסט ארוכות יכולות להפריע לקוראים עם מוגבלויות, כי הם מתקשים לשמור על מקומם ולפעול בהתאם לרצף התוכן.

קל יותר לקוראים להמשיך לשורה הבאה כשהטקסט מוצג בבלוק צר.

התאמת התוכן

בעיה נוספת שאנשים רבים עם מוגבלויות נתקלים בה היא קריאת תוכן שמוגדר בתצוגת 'הצדקה'. רווח לא שווה בין מילים בטקסט המיושר יכול לגרום ל'נהרות הרווח' להיווצר במורד הדף ולהקשות על קריאת הטקסט.

שיישור הטקסט יכול גם לגרום למילים להתקבץ יחד או להתמתח בדרכים לא טבעיות, כך שקשה לקוראים לזהות את גבולות המילים.

למרבה המזל, יש הנחיות ברורות לגבי רווחים וכלים כמו Good Line-Height ומחשבון היחס הזהב שיעזרו לנו לשפר את הנגישות של הטקסט. שילוב ההנחיות האלה עוזר לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ליקויי קריאה וליקויי ראייה להתמקד יותר בתוכן ופחות בפריסה.

שיטות מומלצות למבנה ולפריסה

כשאתם בוחרים את המבנה והפריסה, חשוב:

• אפשר להשתמש ברכיבים כמו כותרות, כותרות משנה, רשימות, מספרים, בלוקים של מירכאות וקיבוצים חזותיים אחרים כדי לחלק את הדף לקטעים.
• משתמשים בפסקאות, במשפטים וברווחים בין מילים מוגדרים בבירור.
• כדאי ליצור עמודות של טקסט ברוחב של פחות מ-80 תווים (40 תווים עבור לוגוגרמות).
• הימנעו מיישור פסקאות שמתקבלות כתוצאה מכך "נהרות של רווחים" בתוך הטקסט.

המלצות לשימוש בטיפוגרפיה נגישה

אפשר לומר שהטיפוגרפיה נגישה אם היא מבוססת על החלטות עיצוב הגיוניות, בהתאם לידע שלכם לגבי הצרכים של המשתמשים. חשוב לזכור את המודול הזה במהלך התכנון והבנייה של התוכן, כדי שתוכלו לתקשר בצורה ברורה עם מספר האנשים הגדול ביותר.

בדיקת ההבנה

מבחן בנושא מדידת הנגישות